אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ג'בארין נ' לאומי קארד אשראים בע"מ

ג'בארין נ' לאומי קארד אשראים בע"מ

תאריך פרסום : 11/04/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חדרה
38133-01-10
09/04/2010
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
התובע:
לאומי קארד אשראים בע"מ
הנתבע:
סעיד ג'בארין

החלטה

1.בפני בקשת המבקשת, היא הנתבעת, למחוק תביעת המשיב על הסף, בשל העדר סמכותו המקומית של בית המשפט לדון בתביעה, ולחילופין, להעביר את התביעה לבית המשפט השלום בתל אביב, שלו הסמכות הייחודית לדון בתביעה, מכח תניית שיפוט המעניקה לו סמכות ייחודית, מבחינת המקום, לדון בתביעה.

2.לטענת המבקשת, בסעיף 6 לבקשתה, בינה לבין המשיב, שהנו בעלי בית העסק בשם "בית המחשב" נכרת ונחתם הסכם, המסדיר מערכת היחסים העסקית בין המבקשת לבין המשיב, שכלל, בין היתר, סעיף סמכות שיפוט ייחודית (סעיף 68.1 להסכם), לפיו:

"הצדדים מקנים סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט בעיר תל אביב"

3.לטענת המבקשת, המשיב קיבל את ההסכם לידיו, חתם עליו ואף אישר בחתימתו, כי הוא עיין בהסכם, והבין את האמור בו (סעיף 3 לבקשה, המפנה לסעיף לטופס ההצטרפות).

4.בתגובתו, טעון המשיב שתי טענות, האחת היא, כי עסקינן בתנאי מקפח בחוזה אחיד, שדינו בטלות (סעיפים 7 – 10 לתגובה), האחרת, היא שהוא חתם על הסכמים בסוברו, כי מדובר ב"מסמכים רגילים לצורך כיבוד כרטיסי אשראי" (סעיף 5 לתגובה) וכי המשיב לא הבין את תוכן ההסכם, ואילו היו מוסבר לו, כי קיימת תניית שיפוט, המקנה לבית המשפט השלום בתל אביב סמכות שיפוט ייחודית, היה נמנע המשיב מלחתום על ההסכם (סעיף 6 לתגובה).

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, דין הבקשה להתקבל; בהתאם אני מורה על העברת התביעה, לבית המשפט השלום בתל אביב.

6.באשר לטענת המשיב, לפיה, הוא לא הבין את תוכן ההסכם ולא ידע על קיומה של תניית שיפוט ייחודית המקנה לבית המשפט השלום בתל אביב את סמכות השיפוט הייחודית וכי אילו ידע על קיומה, הוא לא לא היה חותם על ההסכם, טענה זו דינה דחייה. המשיב אינו חולק, כהוא זה, כי הוא חתום על בקשת ההצטרפות, בגדרה, הוא מאשר, כי הוא קיבל את תנאי ההסכם וכי הסכם זה מסדיר את מערכת היחסים בינו לבין המבקשת. טענתו, לפיה הוא חתם על מסמכים בסוברו, כי מסמכים אלה הם " מסמכים רגילים לצורך כיבוד כרטיסי אשראי" לא ברורה. המשיב למעשה מודה, כי הוא חתם על המסמכים, וטענתו, לפיה הוא לא קרא אותם או לא הבין את תוכנם, אינה מביאה לבטלותם.

7.ועוד, בכתב תביעתו לא טען המשיב לבטלות ההסכם, אדרבא, הוא טען, כי פעל בהתאם להוראות ההסכם בין הצדדים (ראו סעיף 13 לכתב התביעה). משמע- המשיב אינו כופר בקיומו של הסכם בין הצדדים והטענה, לפיה לא הוסבר לו התנאי לגבי תניית השיפוט הייחודית, מקום שהתובע מודה, כי הוא הוא חתם על ההסכם, לא ברורה, ובכל מקרה, כאמור, דינה דחייה.

8.במאמר מוסגר אציין, כי הואיל ואין מחלוקת בין הצדדים, כי המשיב חתם על ההסכם, הרי בשלב מקדמי זה, וכל עוד לא הוכיח התובע אחרת, ההסכם תקף והוא מחייב את המשיב, על כל תנאיו, לרבות תניית השיפוט הייחודית.

9.נותר לי לדון בטענת המשיב, לפיה תניית השיפוט הייחודית, המקנה לבית המשפט השלום בתל אביב סמכות מקומית ייחודית, היא תנאי מקפח בחוזה אחיד. כאמור לעיל, החלטתי לדחות את טענתו זו של המשיב, ולהלן אנמק מסקנתי זו.

10על המבקש לבטל תנאי מקפח בחוזה אחיד, לטעון זאת בכתב תביעתו. כלל זה חל אף על תובע המבקש לטעון לקיפוח בגין תניית שיפוט המקנה סמכות מקומית לבית משפט פלוני (ראו דברים שנאמרו בבר"ע (מחוזי ירולשים) 3223/01 מאיר רחמים נ' ליגד השקעות ובנין בע"מ, (לא פורסם, ניתן ביום 23.9.2001). העלאת הטענה בכתב תשובה לבקשה לסילוק התביעה על הסף ולא בכתב התביעה מצדיקה דחיית עמדתו של המשיב. (ראו לעניין זה פסקי הדין המאוזכרים שם, בין היתר, : ע"א 685/81 ליסנסס וג'נרל חברה לביטוח בע"מ נ' בורכרד ליינס בע"מ, פ"ד לח(3) 421 ). למרות האמור לעיל, ולאור העובדה, כי אין מחלוקת כי החוזה בין הצדדים הוא חוזה אחיד ולמען הסרת ספקות, אדון בטענת המשיב להיותה של תניית השיפוט הנ"ל, תנאי מקפח בחוזה אחיד.

11.סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים התשמ"ג 1982 (לאחר תיקונו בשנת 2004) קובע, כי תנאי בחוזה אחיד, "המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך" חזקה שהוא מקפח. יחד עם זאת, סעיף 3 לחוק הנ"ל קובע, כי בית משפט יבטל תנאי בחוזה אחיד שיש בו "בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות- משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של ספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות".

12.יצויין, כי בטרם תוקן הסעיף הנ"ל קבע החוק, לפי נוסחו הקודם, כי חזקת הקיפוח מתקיימת במידה והחוזה כלל "תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר או המעניק לספק זכות לבחור על דעתו בלבד את מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך". פסיקת בית המשפט העליון נדרשה לסוגיה זו טרם תיקון החוק וקבעה, כי המבחן לביטולה של תניית שיפוט ייחודית הוא "מבחן ההרתעה מפני שימוש בזכויות" שקבע, כי על בית המשפט לבדוק עד איזו מידה יש בתניית השיפוט כדי להרתיע בעל דין מלממש את זכותו (ראו : רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן פד"י נ"ז (4)).

13.סבורני, כי שילוב בין שתי ההוראות האמורות בסעיפים 9(4) לחוק וזו האמורה בסעיף 3 לחוק, מטיל על בית המשפט החובה לבדוק את תניית השיפוט. הרחבת קשת המקרים לפני נוסחו המתוקן של סעיף 9(4), אין בה כדי לשנות את המבחנים להפעלת סעיף 3 לחוק. לפיכך, סבורני, כי ניתן להמשיך להחיל את "מבחן ההרתעה מפני שימוש בזכויות" כאשר במבחן הנ"ל יש לבחון מעתה, כל תנייה שיש בה משום התנאה על כללי הסמכות המקומית. למסקנה זו הגעתי, לאחר שעיינתי בדברי ההסבר להצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 2 ) (תנייה בדבר מקום שיפוט) התשס"ב 2002 הצעות חוק 3135 ט' בתמוז התשס"ב, ממנה אני למד, כי כוונת התיקון היא להרחיב את קשת המקרים עליהם תחול חזקת הקיפוח.

14.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אין בקביעת בית המשפט השלום בתל אביב כבית המשפט המוסמך להכריע בסכסוכים בין המבקשת לבין המשיב משום הרתעה למימוש זכותו של המשיב. לא נטען בפני, מדוע התדיינות בבית המשפט השלום בתל אביב מרתיעה את המשיב מלממש את זכותו. בנוסף, מקום שהמשיב מתגורר באום אל פחם והמרחק מחדרה לתל אביב אינו כה גדול עד שיש בו כדי להרתיע את התובע מלהגיש תביעה בבית המשפט השלום בתל אביב, ולפיכך יש לכבד את התנייה החוזית שבהסכם בין הצדדים.

15.לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל. יחד עם זאת, מקום שניתן להעביר את התביעה לבית משפט מוסמך, אין בית המשפט מסלקה על הסף (תקנה 101 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984).

16.לסיכום - אני מורה על העברת התביעה לבית המשפט השלום תל אביב. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תש"ע, 09 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ