ג'בארין ואח' נ' בידוסי ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעים, מ.ר. 9830324, כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 27.12.2009 (להלן: "התאונה") מפגיעת רכב הנתבעים, מ.ר. 3307264, שהיה נהוג ע"י הנתבע והשימוש בו מבוטח אצל הנתבעת 2.

2.נטען בתביעה, כי התאונה ארעה עת נסע רכב הנתבעים מאחורי רכב התובעים, לא שמר מרחק ופגע ברכב התובעים בחלקו האחורי. לתמיכה בתביעתם, צירפו התובעים חוות דעת שמאי שהעריך את הנזק הישיר לרכב בסך של 6,652 ₪ וכן ירידת ערך בסך 747 ₪. התובעים נשאו בשכ"ט השמאי בסך של 500 ₪, ובסה"כ 7,899 ₪.

3.הצדדים הסכימו, כי ביהמ"ש יפסוק את הדין על סמך חומר הראיות הכתוב בלבד ללא חקירת עדים.

4.הנתבעים מודים בעצם אירוע התאונה, נסיבותיו וסוגיית האחריות. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב הנזק.

5.לטענת הנתבעים, התובעים לא פעלו עפ"י החובה המוטלת עליהם להקטין את הנזק ולא אפשרו בדיקת הרכב ע"י שמאי מטעם הנתבעים בטענה, כי הרכב נמכר לצד שלישי. לפיכך, עותרים הנתבעים כי ביהמ"ש יורה על דחיית התביעה ולחלופין להפחית את סכום הפיצוי בגין הנזק הנטען בשיעור משמעותי.

6.מנגד, טוענים התובעים כי נענו לכל פניות הנתבעת 2 ומילאו אחר דרישותיה, לרבות המצאת תמונות צבעוניות של הנזק. עוד נטען, כי פניית הנתבעת 2 אל התובעים לבדיקת הרכב ע"י שמאי מטעמה הייתה 4 חודשים לאחר אירוע התאונה. במועד זה, הרכב כבר נמכר לצד שלישי והועבר לחזקתו. התובעים עשו את כל המוטל עליהם והעבירו לנתבעת 2 את פרטיו המלאים של הקונה, לרבות כתובתו. לפיכך, אין לנתבעים אלא להלין על עצמם משלא בדקו את הרכב ע"י השמאי מטעמם.

7. הנתבעים טוענים, כי החובה לתאם מועד לבדיקת הרכב ע"י שמאי מטעמם לאחר שהרכב יצא מחזקת התובע, מוטלת כל כולה על כתפיו של האחרון, ואין התובע יוצא ידי חובה בכך שהוא ממציא את פרטי הצד השלישי בלבד.

8.בתום הדיון שהתקיים בפניי אפשרתי לתובעים להמציא רישיון רכב או כל אסמכתא אחרת להוכחת בעלותם ברכב במועד התאונה נשוא התביעה. משהומצאו האסמכתאות כאמור, אני נדרשת כעת להכריע בתובענה לגופה.

9.אחר עיון בכתבי הטענות על צרופותיהם, שקילת טיעוני הצדדים ואחר עיון בשלל הראיות שהוגשו לתיק, אני מורה על קבלת התביעה באופן חלקי. להלן יובאו השיקולים שביסוד מסקנה זו.

10.אין מחלוקת בין הצדדים, כי הדרישה לבדוק את הרכב ע"י שמאי מטעם הנתבעים הייתה ביום 28.04.2010, כ- 4 חודשים ממועד אירוע התאונה (נ/1). במועד זה הרכב הנדון כבר יצא מחזקת התובעים ונמכר לצד שלישי. עוד אין חולק, כי במכתבו מיום 12.07.2010 (ת/1) הודיע ב"כ התובעים לנתבעת 2 על מכירת הרכב לצד שלישי, כאמור, ואף מסר לה את פרטיו המלאים של הקונה. במכתבו זה, היפנה ב"כ התובעים את הנתבעת 2 לקונה על מנת לתאם עמו, במישרין, מועד לבדיקת הרכב ע"י השמאי מטעמה.

11.ב"כ הצדדים מיקדו את טענותיהם בסוגיית הפרת חובת הקטנת הנזק, ברם סבורתני, כי המחלוקת בתיק דנן נוגעת לחובת התובע לאפשר קיום בדיקה לרכב שניזוק ע"י שמאי מטעם המבטחת של הרכב הפוגע. אין חולק על כך שיש לאפשר לנתבעת להיערך כראוי למשפט ולהתגונן כדבעי מפני כלל טענות התביעה, לרבות סוגיית הנזק. בענייננו – במועד שפנתה הנתבעת 2 אל התובע בדרישה לערוך בדיקה לרכב ע"י שמאי מטעמה, הרכב הנפגע כבר נמכר ע"י התובע ועבר לחזקתו של הקונה. לצד השלישי אין מעמד בתיק דנן, הואיל והוא אינו צד להליך, וככזה הרי שאין לנתבעת 2 זכות לפנות אליו בדרישה להעמיד את הרכב לבדיקתה. בנסיבות אלו, מוטלת חובה על התובע לדאוג בעצמו לתיאום הבדיקה בין צד ג' לבין הנתבעת 2 ו/או השמאי מטעמה, ואין התובע יוצא חובה במסירת פרטיו של הצד השלישי לנתבעת 2 או בהפנייתה אליו ישירות.

12.בנסיבות אלו, אני קובעת כי יש להפחית 25% משיעור הנזק עפ"י חוות דעת השמאי. על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעים סך של 6,050 ₪ (5,550 ₪ ובתוספת שכ"ט שמאי בסך 500 ₪) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה (23.02.2010) ועד מועד התשלום המלא בפועל.

13.לא מצאתי לפסוק לתובעים פיצוי בגין השבתת הרכב בהעדר הוכחה.

14.בנוסף אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, להשיב לתובעים את האגרה ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הוצאתה ועד התשלום בפועל. עוד אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,000 ₪.

15.התשלום הנ"ל יבוצע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

16.המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ב, 24 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.