ג'אלב נ' משה

פסק דין

1.התובע הגיש תביעה כספית בסדר דין מהיר כנגד הנתבעת סיון משה.

2.בכתב התביעה עותר התובע כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 21,291 ₪ (להלן: "סכום התביעה").

3.ביום 1.9.10 אירעה תאונה בה היה מעורב רכב מסחרי מס' רישוי 79-813-63 (להלן: "רכב התובע"), אשר היה נהוג ע"י התובע.

4.מאידך, בתאונה היה מעורב רכב פרטי מס' רישוי 82-797-06 (להלן: "רכב הנתבעת"). רכב זה היה נהוג ע"י הנתבעת.

5.בדיון מיום 21.6.12 הופיע התובע וטען כי נוכח נסיבות התאונה כפי שאלו פורטו על ידו, המסקנה המתחייבת כי החבות לאירוע נופלת על כתפי הנתבעת, ועל כן על הנתבעת לשלם את סכום התביעה.

מאידך, טענה הנתבעת כי תרחיש התאונה שונה לגמרי מגרסת התובעת, באופן שהאחריות לאירוע נופלת על כתפי התובע.

6.התובע ספר כי נסע ביום התאונה סמוך לשעה 6.30 בבקר על כביש 55 ממזרח למערב. בהגיעו סמוך לצומת חבלה שמע חבטה ברכבו. התובע לא ציין היכן נפגע רכבו. הבחורה ירדה והתחילה לעשות לו בגב ואמרה שהיא מתנצלת. התובע צרף את התמונות ת/2 ות/3 ואת התרשים ת/1.

בתרשים מתוארת התאונה כתאונה של חזית (הנתבעת) אחור (התובע).

אף בכתב התביעה נכתב בשם התובע כי התאונה הייתה כך שהרכב הפוגע (של הנתבעת) פגע ברכב התובע מאחור וגרם לו נזקים כמפורט בחוות הדעת השמאית.

7.הנתבעת מצידה לא חקרה את התובע חקירה נגדית.

הנתבעת העידה בחקירתה הראשית וספרה כי רכב התובע יצא מאחד הבתים של נבי אליאס במהירות מופרזת, עקף אותה והתחיל לנסוע.

היא הוסיפה כי במשך הנסיעה היא עקפה את התובע והמשיכו בנסיעה. אחרי תחנת הדלק שבכניסה לאלפי מנשה הוא עקף אותה שוב ונעצר, פתח את הדלת וראתה 2 בחורים שהגיעו מכוון קלקיליה. איך שהתובע בלם הרגישה בום.

הנתבעת ספרה כי עקב העצירה והמכה שבאה בעקבותיה, היא לא הספיקה לעצור וכל החזית שלה התרסקה בעוד לרכב התובע לא ארע מאומה.

הנתבעת הוסיפה בהציגה תמונות נ/1 ו-נ/2 שמהן היא מבקשת להוכיח כי לרכב התובע לא נגרם נזק.

הנתבעת הוסיפה כי התובע אמר לה שהרכב לא שלו, וכי יש לו דפיקות בלב. הנתבעת ציינה בהקשר זה כי היא אחות במקצועה וניסתה לסייע לו מכח מקצועה ולא יותר.

הנתבעת ציינה כי לאחר שהתקשרה לבעלה, הורה לה האחרון לצלם את רכב התובע ועל כן צרפה את התמונות הנ"ל.

בסוף עדותה ציינה הנתבעת שהתובע עקף אותה, נתן לה מכה בצד ואז בלם.

משמע, הנתבעת מספרת בתחילה כי חזית רכבה נהרסה ובסוף מספרת כי קבלה מכה בצד.

8.בחקירתה הנגדית נשאלה הנתבעת באיזו מהירות נסעה, וציינה שהמדובר ב-40 קמ"ש. לפיכך, נשאלה הכיצד לא הספיקה לעצור ולבלום קודם שהתרחשה התאונה, השיבה הנתבעת כי בלמה ואז כשהתובע עוקף אותה הוא מכה עם חלקו האחורי.