החלטה
1.בפניי בקשה לפטור את המבקשים, המיוצגים על ידי הסיוע המשפטי, מהפקדת עירבון בבקשה למתן רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל לדחות בקשתם לשינוי צו התשלומים ולעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל.
2.המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל בחדרה (כב' הרשם ש. רומי), בגדרה דחה כב' הרשם החלטה לשינוי צו תשלומים שנקבע ע"ס 1,000 ₪ ולהעמידו על סך 150 ₪, כאשר בהחלטה מיום 8.9.10, קבע כב' הרשם כי המבקשים לא הרימו את הנטל להוכיח כי יכולתם מוגבלת לתשלום 150 ₪, ולאחר שהגישו המבקשים חוזה השכירות, חזר כבוד הרשם ודחה בקשתם לאור האמור בהחלטתו הראשונה.
3.לטענת המבקשים, אין באפשרותם להפקיד עירבון, לאור מצבם הכלכלי הקשה ועל כן דחיית בקשתם תהווה נעילת דלתו של בית המשפט בפניהם. לבקשתם צירפו המבקשים תצהיר וכן אישור על זכאות לקצבה מאת המל"ל ופירוט תנועות עו"ש.
4.לטענת המבקשים, זוג קשישים והורים לשתיים, פתוח נגדם תיק הוצאה לפועל בסכום של 18,982 ₪, והם מתקיימים מקצבאות ביטוח לאומי בסכום כולל של כ- 3,800 ₪ וכן עזרה בשכ"ד ממשרד השיכון בסך 1,200 ₪. עוד טוענים הם, כי הינם מתגוררים בדירה שכורה שעלות שכירתה 1,800 ₪ בחודש ואין להם נכסים אחרים, רכב או חסכונות. לטענתם, המבקשת חולה מאוד וסובלת מיתר לחץ דם, בעיות בלב, סוכרת וכיב קיבה והמבקש סובל מסרטן העור. כך גם לטענתם הינם חיים בצמצום רב כאשר קרובי משפחתם לעיתים, מתוך רחמים, רוכשים עבורם מוצרי יסוד. לטענתם המבקשים, סיכויי הצלחתם בערעור טובים.
5.המשיב טוען בתגובתו, כי סיכויי הצלחת המבקשים בערעור קלושים. על כן, לאור תוצאת פסק הדין בגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל, ולאור נימוקי ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו בבקשה מושא הערעור, ולאור העובדה כי על פי הדין על המבקש להראות סיכוי בעל ממשות רבה – דין הבקשה להידחות.
6.תקנה 120 (ז) לתקנות ההצואה לפועל התש"ם- 1979, קובעת, כי "בית המשפט שלערעור רשאי להורות למערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של המשיב, תוך מועד שקבע; לא קיים המערער את ההוראה בדבר הערובה, יירשם הערעור לדחיה ותומצא על כך הודעה לכל בעלי הדין". נראה, כי ההחלטה בדבר הפקדת ערובה בערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר מטרתה היא להבטיח הוצאות המשיב.
7.בהיקש מההלכות שנפסקו לגבי הפקדת ערובה לפי תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984, על בית המשפט לאזן בין שני אינטרסים מתחרים. מחד, ניצבת זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך, ומאידך, ניצבת זכותו של המדיין שלא להיות מוטרד בהליכי סרק, כאשר לא מובטח כי יוכל להיפרע הוצאותיו אם יזכה בדין (ראו: רע"א 1361/01 מולדר בע"מ נ' בנק כרמל להשקעות ומשכנתאות (טרם פורסמה, ניתנה ביום 22.08.01)). על מנת לאזן בין האינטרסים על המבקש פטור מהפקדת עירבון מוטל הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. האחד – העדר יכולת כלכלית, והשני- סיכויי ההצלחה מניחים את הדעת בערעור (ראו רע"א 5686/00 אסתר מיסטריאל נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (טרם פורסמה, ניתנה ביום 21.09.00)).
8.בענייננו, פטורים המבקשים מתשלום האגרה, בהיותם מיוצגים על ידי הסיוע המשפטי, על פי תקנה 19(7) לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007. אולם כעת, מוגשת הבקשה דנן למתן פטור מהפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב. אמנם, מתן פטור מאגרה אינו מחייב מתן פטור אף מהפקדת עירבון, והדבר מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, לאור התכלית השונה שביסוד שני התשלומים (ראו: עא 6898/08 פלוני נ' פלונית (טרם פורסמה, ניתנה ביום 21.01.09 ; בש"א 2288/05 אליאס נ' פרקליטות מחוז דרום (ניתנה ביום 09.03.05) ; בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383, 386-387), ואכן ניתן להגיע בשני ההליכים לתוצאות שונות, שהרי הערך המוגן בהטלת הערבון הוא אינטרס לגיטימי של בעל-הדין שכנגד, להבדיל מאינטרס מערכתי-כללי, המאפיין את תכליתה של אגרת המשפט (ראו: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסמה, ניתנה 17.10.2007) ; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) 876).
9.על בית המשפט לבחון, בבואו לפטור מהפקדת עירבון, לא רק את יכולתו הכלכלית של המבקש, אלא גם את מקורותיו הנוספים לרבות פנייתם לקרובים לשם גיוס סכום הערבון, ובעיקר את שאלת סיכויי הצלחתו בערעור, אשר עליהם להיות גבוהים יותר מאשר בבקשה לפטור מאגרה. כן שומה על בית המשפט לשקול גם שיקולים נוספים, כגון: חשיבותו ומשמעותו של ההליך מבחינת יוזם ההליך, מורכבות ההליך, ההוצאות הצפויות אם ייכשל, וכן את מיהות הצדדים וחוסנם הכלכלי (בש"א 1528/06 ורנר הנ"ל).
10.בענייננו: כיוון שהמבקשים זכו בפטור מאגרה לפני זמן מועט, עתה הם פטורים מלהוכיח בשנית את עוניים. מתן הפטור יוצר חזקה, הניתנת לסתירה, ולפיה פטור המבקש מלשוב ולטעון בדבר חוסר יכולתו הכספית (ראו החלטתו של כבוד הנשיא ברק (כתוארו דאז) בבשא 7407/98 שמעון בן עזרא נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ (טרם פורסמה, ניתנה 11.2.99)). על כן, כל שנותר לבדוק בשלב זה הוא את סיכויי הצלחתם של המבקשים בערעורם – הגם שטענות הערעור נסובו אודות מצבם הכלכלי של המבקשים.
11.באשר לסיכויי הערעור – המבקשים משליכים יהבם על סברתם, לפיה לא דן כב' הרשם בבקשתם לגופה, בהיעדר אסמכתאות, אך גם לאחר שהגישו הם חוזה השכירות, דחה כב' הרשם בקשתם. נראה אם כן, על פניו ומבלי לקבוע בשלב זה מסמרות בשאלה זו, החלטת כב' הרשם לא התבססה אך על היעדרו של חוזה השכירות, והא ראייה לכך – דחיית בקשתם גם לאחר הגשת החוזה הנ"ל. אולם, לאחר בחינת סכויי הערעור לאור טענות המבקשים אודות מצבם הכלכלי, ומבלי לקבוע מסמרות אף בשאלה זו, לאור דלות המסמכים שצירפו המבקשים לעניין זה, , ולאור אי מרכבותו של הערעור וההוצאות הצפויות למשיב בגינו, ראיתי לנכון להעמיד את סכום הערובה על סך 1,000 ₪.
12.ככל שלא יופקד הערבון תוך 30 יום, יימחק הערעור.
13.אין צו להוצאות.
14.ת.פ ליום 16.01.2011.
ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"א, 28 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.