גרציאני נ' אל מקיאג'

פסק דין

הנתבעת, חברה בע"מ, העוסקת באיפור, מנהלת בית ספר לאיפור (להלן-"בית הספר").

התובעת נרשמה לבית הספר ללימודי איפור.

הנתבעת שיבצה את התובע בכיתת לימוד. במהלך השיעורים התברר כי בכיתת הלימוד משתתפות שתי תלמידות, אשר לטענת התובעת גרמו לרעש ולאי סדר בעת שיעורי האיפור, ואחת מהן התנכלה לה באופן אישי מטעמי קנאה. לאחר מספר שיעורים, פנתה התובעת בתלונה להנהלת בית הספר, אך הנהלת בית הספר טיפלה בתחילה בהפרעות אלו באופן מינורי ביותר, ולאחר מכן התעלמה ממנה. כן טענה התובעת שבנות הכיתה סירבו להיות לה לבנות זוג בעת תרגולי האיפור, והיא נאלצה לשכור נשים על מנת שתוכל לאפר אותן בשיעור. לאחר שנשים אלו ראו את האווירה בשיעור ואת התנהגות התלמידה שהתנכלה לתובעת, סירבו להמשיך להגיע לשיעור, על מנת שהתובעת תתרגל עליהן את אשר למדה בשיעורי האיפור.

לטענת התובע, כתוצאה מההתנכלות האישית של אותה תלמידה, נגרמה לה נכות נפשית, בכך שאינה יכולה עוד לאפר אחרים.

בגין האמור לעיל תבעה התובעת מאת הנתבעת את הסך 31,000 ₪.

לטענת הנתבעת, התובעת קיבלה הנחה מעלות הקורס, וקיבלה מזוודת איפור בשווי 4,500 ₪. הנתבעת טענה כי מי שהפריע בשיעורים הייתה הנתבעת ולא תלמידה אחרת.

התובעת העידה בפני. התובעת לא הביאה לעדות את הנשים אותן שכרה לתרגל עליהן את תרגולי האיפור, על מנת שיתמכו בגרסתה.

התובעת לא תבעה את התלמידה שהציקה לה, לטענתה, בשיעורים.

בנוסף, הנתבעת לא הביאה כל עדות רפואית כי כתוצאה מהאמור בכתב התביעה לקתה בנכות נפשית, או שהאמור בכתב התביעה הוא הגורם שהתובעת אינה מסוגלת לאפר אחרים.

הנתבעת לא העידה עדים על אשר קרה בשיעורים עצמם.

סבור אני שעל הנתבעת היה לעשות מעשה על מנת ששיעורי האיפור יתנהלו על מי מנוחות, ולא באווירה צעקנית, דבר אשר הפריע רבות לשיעורי האיפור.

הנתבעת אינה יכולה לגרום לכך שהתובעת תהיה מקובלת חברתית על תלמידות הקורס.

סבור אני שלתובעת נגרמה עגמת נפש רבה על אופן התנהלות השיעורים וחוסר הטיפול המשמעתי של הנתבעת בתלמידה המפריעה. בגין עגמת נפש זו אני פוסק לנתבעת פיצוי בסכום כולל של 2,000 ₪.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשם לתובעת כדלקמן:

1) את הסך 2,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

2) הוצאות משפט בסך 200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ג שבט תשע"א, 18 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.