גרפי ואח' נ' גייזלר ואח'

פסק דין

זוהי תביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבעות בגין קיזוז שביצעה הנתבעת 2 עקב ייחוס רשלנות תורמת לתובעת 1, וזאת עקב תאונה בין רכבי הצדדים ביום 30.4.12.

לפי עדות התובעת שנהגה ברכב בעת התאונה (התובע הוא הבעלים הרשום) היא נסעה בכיוון שד' וייצמן לכיוון צומת סוקולוב, מרחק של 20 מ' מצומת הרמזורים. היא נהגה במהירות נמוכה לכיוון הצומת וכשהתקרבה ראתה את הנתבעת 1 שהסתכלה לכיוונה. התובעת המשיכה בנסיעה איטית בנתיב שלה לכיוון הצומת, על מנת לפנות שמאלה, והרווח בין הרכב שלה לרכב הנתבעת היה בערך כשני מטר. כשהייתה כבר במקביל לרכב הנתבעת, הנתבעת הסתכלה ימינה ומכיוון שלא היה רכב מאחורי התובעת חשבה הנתבעת שהדרך פנויה והיא התקדמה וכביכול התעלמה מנוכחות התובעת ופגעה בה.

הנתבעת 1 העידה כי הגיעה לצומת, עצרה, והתובעת הייתה מימינה, וגם היא עצרה. הנתבעת סברה שהתובעת נותנת לה לעבור, והנתבעת החלה בנסיעה ובגלישה לכיוון הצומת ואז היא פשוט התחילה לנסוע. לא היה ברור לנתבעת מדוע היא ממשיכה, וכנראה שהתובעת סברה שהנתבעת נשארת לעמוד ולא ממשיכה בנסיעה.

הנתבעת 2 הכירה באחריות הנתבעת 1 לתאונה אך שילמה את הפיצוי (3,978 ₪) לאחר ניכוי 20% בגין רשלנות תורמת של התובעת.

לפי עדותה של הנתבעת היא אכן הבחינה ברכב התובעת. התובעת טוענת כי כאשר היתה כבר במקביל לרכב הנתבעת החלה הנתבעת בנסיעה ופגעה בה. גרסת התובעת אינה נראית לי סבירה שכן אם אכן הנתבעת הבחינה ברכב התובעת הרי שאין זה הגיוני כי הנתבעת תחליט לנסוע ולהכנס חזיתית ברכב התובעת - משל היא נוסעת לעבר תאונה ידועה מראש. נכון הוא שהנתבעים לא חלקו כי לנתבעת תמרור האט ותן זכות קדימה בכיוון נסיעתה, אך כידוע בפסיקה נקבע כי אין מדובר בזכות מוחלטת של הנהג השני וכי עליו להתחשב בתנאי הדרך וגם במשתמשים אחרים.

בנסיבות מקרה זה סבירה בעיניי יותר גרסת הנתבעת לפיה, הנתבעת תחילה עצרה, דבר שאושר בחקירתה הנגדית של התובעת, וכי גם התובעת עצרה והנתבעת הבינה שהתובעת נותנת לה להחלוף על פניה; שכן, כפי שציינתי אין זה סביר שהנתבעת החליטה לנסוע לתוך רכב התובעת.

לפיכך, אני סבור כי במקרה זה שיעור הקיזוז שביצעה הנתבעת בגין רשלנות תורמת הוא סביר ותואם את הנסיבות, ועל כן אין מנוס מדחיית התביעה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ד' שבט תשע"ד, 05 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.