גרפופרינט בעמ נ' בורבאה

החלטה

עפ"י האמור בהחלטת רשם ההוצל"פ מיום 15/12/10, התנגדות המבקש הוגשה באיחור ועימה גם בקשה להארכת מועד.

בקשת המבקש (להארכת מועד ולעיכוב הליכי ההוצל"פ) מציינת, על גבי התצהיר שהוגש "…בטרם כניסה לגופו של עניין, הריני להצהיר, כי מבוקשת אורכה קצרה ביותר לצורך הגשת התנגדות היות ולא ידוע לי התאריך המדויק בו נמסרה האזהרה…"בהמשך התצהיר, מציין המבקש, "...לפני מספר ימים הגעתי לבית הוריי, נמסר לי ע"י אימי, כי מספר ימים לפני כן, "מישהו" חיפש אותי וביקש למסור לי משהו. אימי הסבירה כי איני גר שם וסירבה לקבל את המעטפה".

לאחר מכן, עפ"י התצהיר גילתה האם את המעטפה שהושארה על גבי המעקה. המבקש מצהיר עוד, כי האם שכחה לספר לו כיון שהיא מאוד מבוגרת ומכל מקום מציין הוא, כי אינו מתגורר אצל אימו וכתובתו ידועה ומעודכנת במשרד הפנים.

תשובת המשיבה מציינת, כי האזהרה נמסרה ביום 10/11/10 וצורף תצלום אישור המסירה, אולם זה אינו קריא, חלק מן הכתוב שם מחוק בכתב יד והוא נושא פרטים שונים שאיני יכול לקרוא אותם (על פניו נראה כי נעשה שימוש חוזר לאישור מסירה שנשלח ע"י הדואר, אם כי איני בטוח בכך).

הכתובת המודפסת על גבי אישור המסירה: נמירובר 9 ת"א 69713.

המשיבה תוהה, מדוע לא טרח כלל המבקש לציין במקום כלשהו את כתובתו וממילא להציג מסמך שייך.

המשיבה מציינת, כי כתובתו של המבקש מצוינת על גבי השיק נשוא ההתנגדות והיא זהה לזו המודפסת באישור המסירה.

המשיבה מפרטת את תמצית הפסיקה התומכת בהצעתה לדחות את הבקשה.

לא הוגשה תשובת המבקש, אולם, הוגשו בקשות שונות, לרבות, בקשה למתן החלטה אותה הגיש המבקש ביום 6/2/11.

עיון בשיק נשוא ההתנגדות מלמד, כי המסירה בוצעה (בכפוף להערה הנ"ל במען הנקוב בשיק).

עיון בהתנגדות עצמה מעלה, כי למבקש טענות הגנה לכאורה ביחס לעסקת היסוד (המבקש הזמין מן המשיבה עבודת דפוס ולפי האמור בבקשתו אמנם קיבל את שסיפקה לו המשיבה אולם נעשו טעויות הדפסה, בעיות צבע, חיתוך שגוי וכדומה).

כתוצאה מכך זרק אלפי עותקים של אותו מגזין שהודפס בעבורו.

בהנחה שאישור המסירה אמנם נמסר כאמור בתשובת המשיבה (10/11/10) הרי שהמועד האחרון המתחייב מהוראות חוק ההוצל"פ להגשת התנגדות במועדה, חל ביום 30/11/10.

ההתנגדות הוגשה כעולה מתיק זה ביום 5/12/10.

הפסיקה נוקטת גישה מקלה ביותר ביחס להארכת מועד וככל שיש בפי מבקש הארכה טענות הגנה לכאורה, עפ"י רוב באין נסיבות קיצוניות, נתונה הארכה.

כך הם פני הדברים בתיק זה.

יחד עם זאת, אי עמידה בלוחות הזמנים הקבועים בחוק ובתקנותיו גוררת את המשיבה לעיסוקים רבים שניתן היה להימנע מהם אלמלא האיחור בהגשת ההתנגדות.

פועל יוצא של הארכת מועד הוא גם עיכוב הליכי הוצל"פ וממילא התייחסות הצדדים הינה לשני נושאים אלה, עפ"י כתבי הטענות שהוגשו.

עניין זה יכול לבוא על פתרונו בפיצוי כספי וכך יהא: