גרסטל ואח' נ' משרד עו"ד: דוד חשן

פסק דין

1.המערער, החייב בתיק הוצל"פ 01-16145-09-5, מערער על החלטתו מיום 13.1.13, של כב' רשם ההוצל"פ הורוביץ דניאל.

המשיב, מי שהיה כונס נכסים בתיק הגיש תגובה לערעור בצירוף נספחים.

המערער איננו מיוצג על ידי עורך דין ונראה כי גם אינו נעזר בייעוץ משפטי לכל אורך ההליך הנמשך שנים רבות.

ייתכן ולו היה המערער נעזר בסיוע משפטי הייתה תוצאת ההליך שונה מכפי שהיא, שכן המערער כשל לאורך כל הדרך בהבנת ההליך המשפטי ולמרות החלטות שנתנו המשיך להתנהל לבדו עד לערעור שבפניי.

2.ראשיתו של ההליך, לעניינינו, בבקשה שהגיש המערער לפי סעיף 58 (א) לחוק ההוצל"פ לחייב את כונס הנכסים לפצותו בגין נזקים שנגרמו, לטענתו של המערער, כתוצאה מהתנהלותו של כונס הנכסים בהליך הכינוס.

בהתאם להסכמה דיונית, נדונה לראשונה שאלת החבות והוסכם כי ככל שתקבע חבות, תידון בשלב השני שאלת גובה הנזק.

ראוי לציין כבר עתה כי נטל הראיה בשתי השאלות שציינתי מוטל על המערער שהינו בחזקת תובע.

3.שאלת החבות הוכרעה בהחלטתו מיום 26.3.06, של כב' רשם ההוצל"פ (כתוארו אז) יובל גזית שקבע אחריות של כונס הנכסים רק לגבי מכונה מסוימת שהוא חב בשוויה, וכן קבע כי התנהלותו של הכונס בעניינים פרוצדוראליים שונים הייתה בלא הצדק סביר.

כל טענותיו האחרות של המערער נדחו על ידי הרשם הנכבד.

המשיב הגיש ערעור על החלטתו של הרשם גזית וב"כ השופטת יהודית שטופמן שדנה בערעור נתנה ביום 16.7.08, פסק דין הדוחה את הערעור (ע"א 2153/06) ובכך הפכה החלטתו של הרשם גזית לסופית ולחלוטה.

4.בתאריך 11.7.12 (ארבע שנים לאחר פסה"ד בשאלת החבות) הגיש המערער בקשה לדיון בשאלת הנזק ובתאריך 13.1.13, נתנה ההחלטה עליה מערער עתה המערער.

בהחלטתו דחה הרשם הנכבד את כל הטענות שהן בגדר הרחבת חזית דהיינו מעבר לחבות שנקבעה בעניינים ספציפיים, בהחלטה הראשונה.

בבקשתו החדשה ניסה המערער להכליל נזקים המתייחסים לכלל הציוד שמושכן, טענה שכבר נדחתה בהחלטה הראשונה.

5.בנוסף צירף המערער לבקשתו חוות דעת של כלל הציוד ובאופן שלא ניתן לדעת מהו שוויה של המכונה לגביה נקבעה חבותו של המשיב, חבות שנקבעה באופן ברור וחד משמעי רק לגבי גניבת המכונה.

פיצוי בשל אובדן רווחים שטען המערער איננו מתייחס למכונה אלא לכלל הציוד, כיחידת יצור אחת וכאמור הכונס לא אחראי לכלל הציוד.

עולה כי המערער לא עמד בנטל הראיה להוכחת שוויה של המכונה או אובדן רווחים המתייחס למכונה וכפי שקבע הרשם בהחלטתו דרישת הפיצוי נטענה באופן סתמי, ללא פירוט וללא אסמכתא כלשהי.

6.בהחלטתו מצא הרשם לנכון לחייב את כונס הנכסים בתשלום הוצאות בסך 7,500 ₪ בשל התנהלותו שנעשתה בלא הצדק סביר, כפי שנקבע בהחלטה הראשונה.

לא מצאתי כי המערער מתייחס לפסיקה זו של הוצאות, ומכל מקום אין מקום להתערב בשיקול דעתו של הרשם בנדון.

7.התוצאה הינה כי הערעור נדחה בזאת.