פסק דין
בפני בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 10.2.2010 אשר התנה את הדיון בבקשתו של המבקש מיום 8.2.2010 להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, לאחד את תיקיו ולעכב את ההליכים כנגדו כנגד מתן צו תשלומים בהפקדת סך של 1,000 ₪ ובחיוב המבקש לציין פרטים אודות פנייה להליכי פש"ר או הסברים לאי פנייה להליכים אמור.
אף שהוחלט שהבקשה מצריכה תשובה לא הוגשה תשובה מטעם מי מן המשיבים.
לאחר שבחנתי את הנטען בבקשה ניתנת על ידי רשות לערער על החלטת ראש ההוצל"פ ואדון בבקשה כאלו הוגש הערעור על פי הרשות שניתנה.
השאלה אם רשאי ראש ההוצל"פ לדחוק בחייב לנטוש את הליכי ההוצאה לפועל ולפתוח בהליכי פשיטת רגל, התעוררה בפסיקת בתי המשפט המחוזיים ונחלקו בה הדעות. כב' השופט, ד' בר אופיר הביע בבר"ע 20311/99 (מחוזי ת"א) קאשי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, דינים מח' לה(6) 910 (1999) את העמדה שאין לאפשר הנצחת פרעון החוב למשך שנים ארוכות כשפרעונו אינו נראה באופק. עמדה זו תומכת לכאורה בהפניית החייב להליכי פש"ר בנסיבות כגון אלו:
"אחת מעתירותיו של המבקש בפני היא להכריזו כמוגבל באמצעים ולאחד את כל תיקיו בעקבות הכרזה זו. לי נראה כי על פי הפרשנות התכליתית של סעיפי החוק המתייחסים לחייב מוגבל באמצעים או לאיחוד תיקים של חייב שאיננו מוגבל – המחוקק לא התכוון כל עיקר להנציח פירעון חובות ניכרים בתשלומים קטנים שנפרשים על פני שנים ארוכות, מבלי שהפירעון המלא נראה באופק.
לתשלומים הקטנים שהחייב מחויב בהם לאחר בדיקת יכולתו אין משמעות כלכלית, והזוכה כלל לא נהנה מהם ואיננו מסוגל להחזיר לעצמו את החסר במשאביו הכספיים. הטלת הגבייה בשיעורים מעטים על מערכת ההוצאה לפועל, מטילה עליה מעמסה ארגונית מצטברת ובסופו של דבר איננה משיגה את המטרה שלשמה הוקמה, והיא מועסקת בפעילות חסרת ערך לזוכים."
כב' השופט י. כהן בבית המשפט המחוזי בחיפה הציג גישה הפוכה בבר"ע (חיפה) 1808/07 שפושניק גיא נ' שפושניק שרית (פורסם בנבו). לדבריו:
"כוחות השוק הם שיניעו את החייב או את נושיו לנקוט בהליך של פשיטת רגל, ואין כל מקום להתערבותו של ראש ההוצאה לפועל בתהליך זה. אם כתוצאה מכך, שהחייב אינו נוקט בהליכי פשיטת רגל, נגזר שתיקיו יתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל לאורך תקופה ארוכה וממושכת, כי אז כך נגזר, ואין מכך מוצא. מקובל עלי שהדבר מכביד על פעולת לשכת ההוצאה לפועל, ומטיל עול כספי על הציבור כולו מבלי שנושיו של החייב מפיקים תועלת, אך זה המצב, ועמו יש להשלים.
כמובן שאין אני פוסל אפשרות שראש ההוצאה לפועל יפנה חייב מסוים לקבל יעוץ, על מנת שיוכל לשקול האם לבקש להכריזו כפושט רגל אם לאו, אך אין מקום לדחוק בו לנקוט בהליכי פשיטת רגל ובוודאי שאין מקום לכפות עליו, או לצוות עליו לעשות כך. כל עוד החייב לא בחר מרצונו החופשי להגיש בבקשה להכריזו כפושט רגל, יש לשקול את בקשתו להכריזו כחייב מוגבל באמצעים לגופה, וכן יש לחקור אותו על יכולתו ולקבוע התשלום החודשי שניתן להטיל עליו לשלם, וזאת אפילו מדובר בתשלום חודשי בסכום נמוך, שאין בו תועלת לנושים והוא מכביד על עבודת הלשכה."
עמדתו של כב' השופט כהן נראית בעיני הגישה הנכונה. אי פנייה להליכי פש"ר אינה אמורה להזקף לחובתו של החייב בעת הדיון בבקשתו ועל ראש ההוצל"פ לבחון אם להכריז על החייב כמוגבל באמצעים לאור דרישות חוק ההוצאה לפועל ובפרט הוראת סעיף 69 ג' לחוק הנ"ל ולקבוע את צו התשלומים בהתאם ליכולתו של החייב. אין להעניש את החייב על אי פנייה להליכי פש"ר ושיקול זה הוא "זר" למערכת השיקולים שעל ראש ההוצל"פ לקחת בחשבון בעת שהוא דן בבקשה.
אכן על החייב לשקול בכובד ראש, פנייה להליכי פש"ר תוך בחינת היתרונות והחסרונות וקבלת החלטה מושכלת בענין זה אך כאמור, אי פנייה לא תפעל לרעתו.
באשר להתניית הדיון בבקשה בהפקדת ערובה, ראש ההוצאה לפועל לא נימק החלטתו להתנות את הדיון בהפקדת ערובה ולכן אין ביכולתי לרדת לשקולים העומדים ביסוד ההחלטה. די בכך כדי לבטל את ההתנייה האמורה.
זאת ועוד; סעיף 74יא. (א) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי: "נתן רשם ההוצאה לפועל צו איחוד, רשאי הוא להתנותו במתן ערובה להנחת דעתו, ולהורות בו על נקיטה של כל הליך לפי חוק זה, ועל התנאים לפרעון חובות החייב, לרבות סדרי התשלומים, שיעוריהם ומועדיהם; ורשאי הוא לעשות כן בכל עת לאחר מתן הצו על פי בקשה וככל שיראה לנכון."
מכאן עולה לכאורה, כטענת המבקש, שסמכותו של ראש ההוצל"פ לקבוע ערובה הנה רק לאחר שקבע צו איחוד תיקים ולא קודם לכן ואולם אין בכוונתי לקבוע מסמרות בדבר, שכן די בהעדר ההנמקה כדי לבטל את ההתנייה האמורה.
אשר על כן, הנני מבטלת את החלטתו של כב' ראש ההוצאה לפועל מיום 10.2.2010. ראש ההוצל"פ ידון בבקשה מחדש, תוך בחינת יכולתו של המבקש, ומבלי לזקוף לחובתו של המבקש, את אי הפנייה להליכי פש"ר.
אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ותעביר עותק פסק הדין לעיונו של כב' ראש ההוצאה לפועל.
ניתן היום, ח' סיון תש"ע, 21 מאי 2010, בהעדר הצדדים.