גרנית ואח' נ' פישמן

החלטה

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.בפניי בקשה לביטול פסק דין מיום 25/11/09 כנגד המבקשת (הנתבעת), בעת הדיון אליו לא התייצבה, בהעדר הגשת כתב הגנה.

2.לטענת המבקשת, אמנם בתיק בית המשפט קיים אישור מסירה בו מצויין "סירב לקבל" ולכן ממנו עולה לכאורה כי כתב התביעה הומצא לה ביום 21/9/09, אולם לא היא אשר היתה בבית באותו מועד אלא עוזרת הבית וייתכן כי עוזרת הבית היא שסירבה לקבלו. בתמיכה לטענתה, צירפה המבקשת דף יומן/לוח שנה מיום 21/9/09 לפיו יום זה הוא יום נקיונות של עוזרת הבית.

3.המבקשת מוסיפה כי נעדרה מהבית באותו יום לצורך טיפול שיניים ולתמיכה בטענתה צירפה דף מיומנה האישי, ממנו עולה לטענתה כי באותו יום שבה רק בשעות אחה"צ מטיפול השיניים, דבר המחזק את טענתה כי לא היא אשר סירבה לקבל את כתב התביעה.

4.זאת ועוד. לטענתה, נודע לה על הגשת התביעה עם קבלת דואר (רגיל) מס' ימים לפני הדיון הקבוע ליום 25/11/09, עת קיבלה את החלטת בית המשפט באשר לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה שהגישו כנגדה התובעים, החלטה בה נאמר כי הבקשה תידון במועד הדיון. לדבריה, סברה כי כתב התביעה יומצא לה וכי תקבל הודעה מפורשת לגבי מועד הדיון..

5.המשיבים (התובעים) מתנגדים לבקשה. לטענתם, המבקשת היא אשר סירבה לקבל את כתב התביעה, ודף היומן אשר צורף ע"י המבקשת אינו תומך בטענותיה שכן ניתן לפברקו ללא קושי.

6.המשיבים מוסיפים וטוענים, כי היה באפשרות המבקשת להציג אישור/תצהיר מרופא השיניים להוכחת טענתה כי במועד הרשום על אישור המסירה הייתה בטיפול שיניים, אולם לא עשתה כן.

7.לדבריהם המבקשת ידעה כל העת על דבר התביעה כנגדה וכעת מנסה להתנער מקיומו של פסק הדין ומבקשת את ביטולו בתירוצים שונים שאינם אמת.

8.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לביטול פסק הדין להידחות, וזאת בשל כל אחד מהטעמים הבאים, קל וחומר לאור משקלם המצטבר.

(א)גם מבלי להידרש לטענות המשיבים, כי אין די בהבאת דף יומן שאין יודעים מי כתב את הנאמר בו ומתי וכן כי ניתן היה להביא אסמכתא בדבר טיפול השיניים, טענות אשר אינן בלתי סבירות, עדיין קיים קושי בהתנהלות התובעת.

באישור המסירה מיום 21.9.09 לא צויין רק "סירב לקבל" אלא צויין גם כי המעטפה הודבקה על הדלת. אדם המגיע לביתו ורואה מעטפת דואר רשמי של הנהלת בתי המשפט אינו רשאי להתעלם ממנה.

(ב)המבקשת עצמה מודה כי קיבלה את החלטת בית המשפט מיום 2.11.09, בה נקבע כי הבקשה למתן פסק הדין בהעדר הגנה תידון במועד הדיון (סעיף 7 לבקשה).

אולם, לא זה בלבד היה נוסח ההחלטה. בהחלטה נאמר כי: "הבקשה תידון במועד הדיון הקבוע למועד קרוב יחסית". אדם סביר, אף אם אינו משפטן, המקבל לידיו החלטה כפי שקיבלה המבקשת, למד ממנה על נקלה את העובדות הבאות:

(1)כי הוגשה נגדו תביעה כלשהי.

(2)כי התביעה הוגשה לפני זמן מה שכן כבר מבקשים פסק דין כנגדו בטענה שהוא לא הגיש דבר מה המכונה הגנה אותו אמור היה להגיש.

(3)כי הדיון קבוע למועד קרוב יחסית.

הנטיה של כל אדם סביר, אשר איננו בוחר להתעלם מן התביעה שהוגשה, תהא לברר מיידית מהו אותו מועד לדיון שכן באותו דיון אמורה להתברר בקשה כלשהי כנגדו בתביעה כלשהי שהוגשה כנגדו, ודיון זה אמור להתקיים בקרוב. בירור כאמור יכול להיעשות על נקלה במזכירות בית המשפט, או במרכז המידע הארצי בירושלים, או בפניה אל התובעים ששמם מופיע בבקשה, או בדרכים נוספות.

(ג)פסק הדין ניתן אמנם בהעדר הגנה בלבד שכן במועד הדיון עדיין לא חזר אישור המסירה לגבי הזמנת המבקשת לדיון עצמו. לאחר הגשת הבקשה לביטול פסק הדין, נסרק לתיק אישור מסירה מספר 826-02237636-80 ובו הזמנה לדיון אשר נשלחה ביום 2.11.09. על גבי אישור המסירה מצויין "לא נדרש".

אמנם אישור המסירה נחתם ע"י עובד רשות הדואר ביום 2.12.09, לאחר שכבר ניתן פסק הדין, אולם הדעת נותנת כי הדבר נעשה לאחר מספר נסיונות המצאה שלא עלו יפה. לבד מן העובדה שאלו ההנחיות, הראיה הטובה ביותר הינה אישורי המסירה לתובעים עצמם, המתגוררים באותו בניין. מן הסתם מבוצעות מסירות באותו בניין על ידי אותו עובד רשות הדואר. האישורים מופיעים בתיק והמסירות לתובעים בוצעו ימים ספורים לאחר משלוח הדואר, בתחילת חודש נובמבר.