גרלר נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית, זאת לאחר שהמבקשת נפסלה למשך 30 יום ע"י קצין משטרה בגין חשד שעברה עבירה של נהיגה בשכרות.

כעולה מחומר הראיות, בתאריך 3.1.14 בשעה 01:30 בכביש 4, נתפסה המבקשת כשהיא נוהגת ברכבה בשכרות, ובגופה נמצא ריכוז אלכוהול של 320 מיקרוגרם לליטר אחד של אוויר נשוף.

ב"כ המבקשת עותר לביטול הפסילה המנהלית, זאת לאור העובדה כי במועד האירוע הייתה המבקשת חולה ,ולטענתו קיים קשר ישיר בין תוצאות המדידה במכשיר הינשוף לחום גופה. ב"כ המבקשת סומך ידו על תת"ע 768-03-12 מדינת ישראל נגד שטיינמן, העוסק בהשפעת חום הגוף על מכשיר הינשוף, ומבקש לאור האמור בפסק הדין הנ"ל, להפחית מריכוז האלכוהול שנמדד למבקשת כך שהכמות שנמדדה תהא מתחת לסף השכרות (256 מיקרוגרם).

ב"כ המאשימה מתנגדת לביטול הפסילה. לטענתה, קיימות ראיות לכאורה, וכן קיימת עילת מסוכנות.

עיינתי בחומר הראיות ובתיק החקירה, ונחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד המיוחס למבקשת.

מבדיקת הינשוף עולה כי ריכוז האלכוהול בגופה של המבקשת הינו 320 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף. המבקשת בתגובתה הראשונית לדו"ח לא העלתה כל טענה לעניין עצם היותה חולה , ובדברי הנהג ציינה: "אני בשוק אני לא מאמינה שאני שיכורה".

המבקשת גם הודתה כי שתתה כוס וודקה כפי שניתן לראות מדוח "תחקור חשוד".

טענתו של ב"כ המבקשת לעניין חום גופה של המבקשת בעת ביצוע בדיקת הינשוף, אינה מקובלת עלי. מהמסמך הרפואי שצירפה המבקשת, מיום 2/1/14, יום לפני מועד העבירה לא ניתן להסיק לגבי חום גופה של המבקשת בעת שנערכה לה בדיקת הינשוף,דהיינו: ביום 3/1/14 לאחר חצות.

המסמך הרפואי שצירפה המבקשת, מקומו להתברר במסגרת ההליך העיקרי. מדובר במסמך שנערך יום לפני מועד ביצוע העבירה בשעות הצהרים בעוד שהעבירה בוצעה יום למחרת לאחר חצות. במסגרת התיק העיקרי ניתן יהיה לברר האם גם לאחר שחלף פרק זמן לא מבוטל עדיין לא ירד חום גופה של המבקשת. כמו כן, במסגרת ההליך העיקרי ניתן יהיה לברר האם המבקשת לא לקחה תרופות להורדת חום גופה וכו'.

בשלב זה, הראיה לכאורה שצירפה המבקשת והמעידה על כך שהייתה חולה וחום גופה היה גבוה מהרגיל, אין בה כדי להפחית ממכלול הראיות לכאורה הקיימות בתיק החקירה אשר לפיהן קיים חשד כי המבקשת נהגה בשכרות.

לסיכום, תוצאות בדיקת הינשוף, דבריה של המבקשת עצמה , ואף תוצאות מבחני הביצוע שנערכו למבקשת במסגרת בדיקת המאפיינים, יש בהם כדי ללמד כי קיים חשד סביר שהמבקשת ביצעה את העבירה נשוא הבקשה.

משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד המיוחס למבקשת, הרי שנותרה שאלה נוספת לבירור, והיא: האם יש בהמשך נהיגתה של המבקשת כדי לסכן את שלום הציבור?

העבירה בה חשודה המבקשת הינה עבירה חמורה אשר יש בה כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך. החשד לביצוע עבירה נשוא בקשה זו בצירוף עברה התעבורתי של המבקשת (המבקשת נוהגת משנת 1989, ולחובתה 14 הרשעות קודמות), די בהם כדי לבסס את מסוכנותה של המבקשת.

במצב דברים זה, בו קיימות ראיות לכאורה, ונמצאה עילת מסוכנות, נראה כי החלטתו של קצין המשטרה שפסל את רישיון הנהיגה של המבקשת היא החלטה הנמצאת במתחם הסבירות, ואין מקום להתערב בה.

לפיכך , הבקשה נדחית.

העתק מהחלטה זו יועבר ע"י המזכירות לצדדים.

תיק החקירה יוחזר למשיבה.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"ד, 15 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.