פסק דין
בפני התנגדות לביצוע שיק בסך 25,000 ₪, משוך על ידי הנתבע לפקודת התובעת ליום 1.9.09 (להלן: "השיק") ואשר נמשך כשיק בטחון להבטחת התחייבויות הנתבע במסגרת הסכם שכירות.
התביעה התבררה בסדר דין מהיר ופסק הדין ינומק באופן תמציתי.
העובדות
ביום 31.8.08 נכרת בין הצדדים חוזה שכירות (להלן: "החוזה") במסגרתו השכירה התובעת לנתבע דירה ברח' אילת 90, חולון (להלן: "הדירה") לתקופה של שנה החל מיום 1.9.08 וכנגד דמי שכירות בסך 2,800 ₪ לחודש. דמי השכירות עבור שני חדשי השכירות הראשונים שולמו במזומן ובגין יתרת תקופת השכירות מסר הנתבע לתובעת 10 שיקים מעותדים ל- 27 בכל חודש. להבטחת התחייבויותיו מסר הנתבע לתובעת גם את השיק נשוא תיק זה.
השיק הראשון אשר מסר הנתבע לתובעת חולל ובעקבות זאת בקש הנתבע לשלם את דמי השכירות במזומן, כך שבכל תשלום מוחזר לו השיק המתאים. כך שולמו דמי השכירות מספר חודשים אולם בחדש יוני 2009 לא נמסר תשלום לתובעת, זו הפקידה את השיק שנמסר לה מראש אך הוא חולל. אף דמי השכירות בחדשים שלאחר מכן לא שולמו. במצב זה פנתה התובעת לעו"ד לוינגר ושכרה את שירותיו בכדי שיביא לפינוי הדירה. עו"ד לוינגר יצר קשר עם הנתבע וביום 16.8.09 מסר הנתבע את מפתחות הדירה לעו"ד לוינגר.
בסמוך לאחר פינוי הדירה הציגה התובעת את השיק לפירעון אך זה חולל בשל העדר כיסוי מספיק ובעקבות זאת הוגש לביצוע.
טענות הצדדים והראיות
לטענת התובעת, כבר ביום 14.7.09, לאחר שלא שולמו דמי השכירות, נשלח לנתבע מכתב ובו הודעה בדבר ביטול החוזה. בתגובה, כך טוענת התובעת, הודיע לה הנתבע שאין בכוונתו כלל לפנות הדירה שלכן נאלצה לפנות לעו"ד לוינגר ואף להתלונן בגין איומי הנתבע. לאחר מכן, כשנמסרה הדירה, התברר לתובעת כי הדירה נותקה מחשמל, מים וגאז עקב אי תשלום החובות בגינם, כי גם מסי ועד הבית לא שולמו, כי הדירה מוזנחת, מלאה בפסולת ובסימנים לנזק. כל אלו אילצו את התובעת להשקיע כספים בשיפוץ הדירה ולעכב בחודשיים את השכרתה בשנית. התובעת הגישה לפיכך לביצוע את השיק בכדי שהנתבע יפצה אותה על הנזקים שגרם, כולל עוגמת הנפש שהייתה כרוכה בהפרת החוזה. התובעת אומדת את נזקיה בסך של כ- 17,000 ₪ ולזה מבקשת להוסיף פיצוי כללי בגין עוגמת נפש.
לטענת הנתבע, הוא כלל לא הפר את החוזה, שכן דווקא התובעת התחמקה מכל ניסיונותיו להגיע ולשלם את דמי השכירות. הנתבע מכחיש שאיים על התובעת וטוען שפינה את הדירה מייד לאחר שפנה אליו עו"ד לוינגר באוגוסט 2009. הנתבע מכחיש את טענות התובעת בדבר נזקים שנגרמו לדירה.
כל אחד מהצדדים הגיש תצהיר לתמיכה בטענותיו ונחקר על תצהירו, כאשר התובעת מייצגת את עצמה ונעזרת בבן זוגה. בדיון אשר התקיים ביום 30.12.10 נחקרו הצדדים וסיכמו טענותיהם בעל-פה.
דיון
שטר לבטחון הינו שטר שמסירתו הותנתה בתנאי. הצדדים הסכימו שהאוחז לא ידרוש את פרעונו, אלא אם יקרה אירוע מוגדר, כגון קיום התחייבות אשר למען הבטחתה נמסר השטר. כך השיק נשוא תביעה זו. שיק זה הופקד לפי החוזה לבטחון ולהבטחת התחייבויות הנתבע לפי החוזה. בכדי לבחון אם התקיים התנאי לשמו נמסר השיק לתובעת, יש לבדוק אם הפר הנתבע את התחייבויותיו שלפי החוזה.
במסגרת החוזה התחייב הנתבע לשלם את דמי השכירות "בדייקנות מוחלטת" (סע' 5 (ב) בחוזה). אין ספק כי הנתבע לא עמד בכך. השיקים שמסר מראש לתשלום דמי השכירות חוללו ואת התשלומים שהתחייב לשלם במזומן ביולי 2009 ואילך – לא שילם. טענת הנתבע בתצהירו לפיה התובעת היא שהתחמקה מלקבל את התשלום חסרת היגיון ואיננה אמת. התובעת העידה כי היא זו שפנתה לנתבע שוב ושוב בניסיון להביאו לכדי תשלום אך הנתבע התחמק בתירוצים שונים. עדות התובעת הייתה סדורה, עקבית, רהוטה ואמינה לחלוטין. גרסת התובעת אף מתיישבת עם העובדה עליה אין חולק – מצבו הכלכלי הקשה של הנתבע שבעטיו נאלץ לשלם במזומן. התברר איפה כי הנתבע הפר את החוזה באי תשלום דמי השכירות. הפרה זו הינה הפרה יסודית של החוזה (כך בכלל אך גם לפי סע' 5 (ג) בחוזה) והקנתה לתובעת זכות מלאה להודיע על ביטולו. פינוי הדירה לפני המועד המקורי אשר נקבע בחוזה, נבע איפה מביטול החוזה על ידי התובעת וביטול זה – בדין היה משהופרו התחייבויות הנתבע כאמור.
יחד עם זאת, לא די בעצם הפרת החוזה וביטולו כדי להצדיק את חיוב הנתבע בתשלום לתובעת וביצוע השיק. התובעת הרי איננה טוענת במסגרת תיק זה לחוב בגין דמי שכירות (לפי עדותה חובות אלו נתבעו בתיקים נפרדים שנפתחו כנגד הנתבע – עמ' 11 בפרוט') ואף לא לפיצויים מוסכמים. בכדי לבחון את זכותה של התובעת לפיצויים יש לבחון אם הוכיחה כי נגרמו לה נזקים. להלן ייבחנו הנזקים להם טוענת התובעת:
תשלום עבור פינוי גרוטאות, צביעת הדירה וניקוי אחר צביעה - בסעיף 15 (א) לחוזה התחייב הנתבע לפנות את הדירה בתום החוזה ולהשיבה לתובעת כשהיא ריקה מכל אדם וחפץ השייכים לנתבע וכשהיא במצב טוב ותקין למעט בלאי סביר. עוד התחייב הנתבע בחוזה כי "הדירה חייבת לחזור באותו מצב שהושכרה כלומר צבועה וכל מה שכרוך בזה". גרסת הנתבע לפיה לא התחייב לצבוע את הדירה עם הפינוי איננה מתיישבת עם האמור בחוזה. הנתבע לא צבע את הדירה עם הפינוי ודי לעיין בתמונות שהציגה התובעת כדי לראות שגם לא טרח לפנותה מכל חפץ. הסכום אשר נדרש בגין נזקים אלו ( 3,200 ₪) סביר.
תשלום עבור תיקון שקע, תיקון צירים, תיקון ראש מקלחת, תיקון ברז מטבח והורדת כתמים – נזקים אלו מבטאים בלאי סביר הנובע משימוש בדירה ואינם באחריות הנתבע.
תשלום עבור תיקון דלת זכוכית – מעיון בתצלום הדלת השבורה ניכר שאין הדבר נובע משימוש סביר והנתבע אחראי לתשלום הנדרש בגין תיקון הדלת, בסך 500 ₪.
החלפת מנעולים – לא הוכחה הטענה בדבר אי מסירת מפתחות וממילא שלא הוצגה כל קבלה בדבר החלפת המנעולים בדירה.
תשלום שכר טרחת עו"ד – משהוכח כי הנתבע הפר את החוזה אך סביר היה שהתובעת תפנה לקבלת סיוע משפטי כדי להבטיח שיפנה את הדירה מיידית. טענת התובעת בדבר התחמקות הנתבע ואיומיו שלא יפנה את הדירה מקובלת עלי ואף הסכום הנתבע, 2,450 ₪, סביר ונתמך בחשבונית.