ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
|
636-11-09
17/05/2010
|
בפני השופט:
ערן קוטון
|
- נגד - |
התובע:
ישראל גריסריו
|
הנתבע:
עזרא כהן
|
פסק-דין |
פסק דין
1.תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 23.2.09 ברחוב תש"ח, בזכרון יעקב.
2.לטענת התובע – בתו (להלן: "הנהגת") נהגה ברכבו. רכב התובע יצא ממתחם חניה בו חנה בנסיעה אחורנית לעבר נתיב הנסיעה. בעת היציאה, רכב נהוג ע"י הנתבע יצא ממקום חניה הממוקם בניצב לנתיב הנסיעה, וממול למקום ממנו יצא רכב התובע. רכב הנתבע פגע ברכבו של התובע. לרכבו של התובע נגרמו נזקים כמפורט בחוו"ד השמאי שצורפה לכתב התביעה. התובע פוצה בגין נזקיו ע"י חברת הביטוח המבטחת את רכבו וכעת תובע הוא את הפסדיו.
3.לטענת הנתבע – היה ברכבו והוריד נוסעים בתא החניה. רכב התובע, נהוג ע"י הנהגת, יצא ממתחם החניה בנסיעה אחורנית ובמהירות מופרזת. רכב התובע עבר את נתיב הנסיעה לרוחבו ופגע ברכבו של הנתבע, בעת שהאחרון עמד בעצירה מוחלטת בתא החניה.
סבור הנתבע כי האחריות לאירוע רובצת לפתחה של הנהגת.
4.בדיון שהתקיים בפני העידו הנהגת ברכב התובע, אמה - רעייתו של התובע, הנתבע ובתו. הוברר, כי רעייתו של התובע ישבה בסמוך לנהגת ולאחר האירוע יצאה מן הרכב ושוחחה עם הנתבע. עוד הוברר, כי בתו של הנתבע יצאה מרכבו ועמדה בסמוך.
לתיק בית המשפט הוגשו תמונות רבות של זירת ההתרחשות, ותמונת רכב הנתבע אשר יצא מן האירוע ללא כל נזק או פגע. נטען, כי התובע לא קיבל את פרטיו המלאים של הנתבע, הגם שהנתבע טען כי מסר את כל הפרטים.
הן הנהגת והן אמה העידו, כי רכב התובע יצא ממתחם החניה לנתיב הנסיעה העיקרי. לגרסתן, האירוע התרחש במרכז נתיב הנסיעה, עת רכבו של הנתבע פגע עם הפינה הימנית האחורית שבו, בפינה השמאלית אחורית של רכב התובע, לאחר שהאחרון כבר התיישר בנתיב.
אמה של הנהגת העידה, כי פנתה ישירות לנתבע, הוא ביקש ממנה לפנות אליו מאוחר יותר, אך בהמשך התחמק ממסירת הפרטים.
בניגוד להן, העידו הנתבע ובתו, כי רכב הנתבע היה בעצירה מוחלטת בתא החנייה הסמוך לנתיב הנסיעה ואילו רכבו של התובע פגע בו, אם כי לא נגרם לו כל נזק.
5.עיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, לרבות בתמונות שהוגשו במהלך הדיון, הקשבתי לגרסאות המעורבים והתרשמתי מהם באופן בלתי אמצעי. לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים, סבור אני כי יש לקבל את התביעה בחלקה.
מן הבחינה העובדתית מעדיף אני את גרסת הנהגת שנתמכה בגרסת אמה, השתיים הותירו בי רושם מהימן. יתירה מכך, הנזק ברכבו של התובע מתיישב עם גרסתן.
מנגד, לו גרסת הנתבע הייתה נכונה, ניתן היה לצפות כי רכבו היה ניזוק (ולו קלות) מפגיעת רכבו של התובע, אשר לטענתו, נסע במהירות רבה על פני נתיב הנסיעה העיקרי.
העדר כל פגיעה ברכבו של הנתבע עומד לו לרועץ, ומעמיד את גרסתו בספק.
6.אשר על כן, הנני קובע, כי על הנתבע לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה ואלו יחושבו בהתאם לאישור ההפסדים שצורף לכתב התביעה.
הנתבע ישלם לתובע סכום של 794 ₪.