גרינשפן נ' ז'אחונגיר

פסק דין

זוהי תובענה שעניינה נזקים נטענים בשל עבודות שיפוץ שביצע הנתבע עבור התובעת.

על פי כתב התביעה, התובעת הזמינה עבודות שיפוץ בביתה מאת הנתבע,ולטענתה עבודתו של הנתבע הייתה רשלנית וברמה ירודה עד אשר נאלצה התובעת להפסיק את המשך ביצוע עבודות השיפוץ, ולפנות לגורם אחר לסיום העבודה בביתה.

התובעת צרפה לכתב תביעתה חוות דעת הנדסית אשר מפרטת את ליקויי עבודתו של הנתבע. לשיטת התובעת, מחוות הדעת ניתן ללמוד כי הנתבע השתמש בחלקי צנרת ישנים במערכת הדלוחין החדשה, והשאיר חלקי צנרת ישנה ופגומה – דבר אשר גרם לרטיבות; כמו כן נטען כי הנתבע הדביק מרצפות חדשות על תשתית הריצוף הישן בהדבקה ישירה על החול וללא תשתית מתאימה וכי זאת שיטת עבודה לא מקצועית.

התובעת טוענת כי עקב ליקויי עבודת הנתבע, עצרה את המשך ביצוע העבודה, רכשה מחדש את חומרי הבניה ופנתה לבעלי מקצוע אחרים לשם להשלמת עבודות השיפוץ הכולל פירוק עבודתו של הנתבע.

כמו כן התובעת טוענת כי נגרמה לה עוגמת נפש וכעס רב, וכי השהות בביתה בחצי השנה שבה נערכו השיפוצים גרמו לה לחוסר נוחות רב וללחצים אשר חייבו אותה לקבל טיפול רפואי ותרופות אנטי דיכאונית.

לטענת התובעת, התשלום לנתבע היה בגובה של 17,000 ₪, רכישת חומרים היתה בגובה של 11,000 ₪ , ההוצאות בגין קבלת חו"ד הנדסית ופניה לעו"ד הינם בגובה של 5,000 ₪, וההוצאות בגין רכישת חומרים חדשים ופניה לבעלי מקצוע אחרים [לאור הקבלות המצורפות לכתב התביעה] הינן 4,843 ₪.

בכתב הגנתו, טען הנתבע כי בהסכם בינו לבין התובעת לא הוטלה עליו אחריות בגין אינסטלציה פנימית בבית אלא רק אינסטלציה חיצונית וכזו הקשורה להחלפת כיורים, וכי הוסכם בין הצדדים כי התובעת היא זו אשר במהלך עבודת השיפוץ תחליט אודות החלפת הצנרת הפנימית ובגין זאת תחוייב בגין עבודה נוספת. הנתבע ציין כי התובעת סרבה להחלפת הצנרת הפנימית ועל כן אין לה להלין בנושא אלא על עצמה.

לטענת הנתבע, במהלך עבודתו התובעת כלל לא הלינה על אופן עבודתו או טיבה, ולא עשתה דבר להקטנת הנזק הלכאורי הנטען. ייתרה מכך, הנתבע טוען כי התובעת היא זו אשר הפסיקה את עבודת השיפוץ בתואנה כי נוסעת לחופשה, ולאחר מכן לא נעתרה לניסיונות הנתבע לסיים את עבודתו אצלה.

כמו כן טוען הנתבע כי התובעת חייבת לו סכום כסף עבור נסיעותיו בגין עבודתו, פירוק תכולת האינסטלציה החיצונית בבית טרם השיפוץ, פירוק המטבח ועבודות פרטניות בבית – עבודה אשר מסתכמת ב כ-5,700 ₪, וזאת בנוסף לסכום העיקרי בגין השיפוץ אשר לא שולם במלואו וחובה של התובעת עומד על 8,000 ₪.

עוד העלה הנתבע טענה אודות התנהגות בלתי הולמת לטענתו מצד התובעת אליו.

לענין אחריותו של הנתבע לאינסטלציה, טענה התובעת כי ההסכם איננו מבחין בין אינסטלציה חיצונית או פנימית וכי במהלך עבודתו הנתבע ציין בפניה כי אין צורך בהחלפת הצנרת הפנימית מאחר והיא באיכות טובה, ומאחר והינו בעל מקצוע האמינה לדבריו [פר' עמ' 6 שו' 16-18].

אני מוצא את עדותה של התובעת אמינה וסבירה.

לדבריה של התובעת מוצא אני חיזוק בהסכם העבודה מיום 26.6.2011 שבו מופיע פירוט עבודת השיפוץ כך: "אינסטלציה – (אמבטיה + שירותים + מטבח)", כלומר ההסכם אינו מבדיל בין סוגי אינסטלציה, כפי שטוען הנתבע.

הנתבע טען כי "סגרנו סכום של 2,500 להחליף את כל הצינורות, אך קודם צריך לשבור ולראות את מצב הצינורות, ראיתי שהכל פלסטיק והתובעת אמרה שלא צריך למה היא תשלם" [פר' עמ' 7 שו' 12-13] .

סבירה בעיני, לאור האמור, כי אכן התובעת לא רצתה להחליף את האינסטלציה, אולם זאת לאחר שהנתבע אשר היה איש המקצוע הרלוונטי מבחינתה, המליץ לה להשאירה, והתובעת קיבלה המלצתו לאור הסתמכותה על מקצועיותו.

לפי חו"ד ההנדסית המצורפת מטעם התובעת, נראה כי התקיימו מספר תקלות באמבטיה ובשירותי התובעת לאור פגמים שנתגלו בצנרת וכן לאור הרכבה לא נאותה של כיור ואי ביצוע רובה כנדרש.

התובעת טוענת כי אי-החלפת הצנרת, והשארת הצנרת הישנה ועליה הרכבת הרצפה החדשה יצרה טחב בכל הבית.

מחוות הדעת לא עולה רטיבות או טחב בכל הבית. נאמר באופן כללי כי קיימת רטיבות מתחת לחיפוי קירות אולם לא נאמר בכל הבית.

לענין טענת התובעת לעוגמת נפש ובעיות בריאותיות, לא הוכח בפני קשר בין האירועים נשוא כתב התביעה לבין המצב הרפואי הנטען.