אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גרינשטיין נ' אסיה דיירקט בע"מ ואח'

גרינשטיין נ' אסיה דיירקט בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 13/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו משפט
2137-05-12
08/05/2013
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
בטי גרינשטיין
הנתבע:
1. אסיה דיירקט בע"מ
2. פועלים אסיה דיירקט בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת, בטי גרינשטיין (להלן: "בטי"), היא אשת עסקים המתמחה ביצירת קשרים עסקיים בין גופים ואנשים בישראל ובמקומות אחרים בעולם, והמשיבה 1, אסיה דיירקט בע"מ (להלן: "אסיה") היא חברת ייעוץ המתמחה בייזום עסקים וקשירת קשרים בין עסקים בשוק הסיני לבין גורמים זרים. עוד נטען כי המשיבה 2, פועלים אסיה דיירקט בע"מ (להלן: "פועלים") היא זו שמקיימת כיום את פעילותה העסקית של אסיה.

לפי התיאור בכתב התביעה ביום 16.2.2003 נכרת הסכם בין אסיה לבין חברת BMS, במסגרתה פעלה התובעת, ולפיו נקבע כי בכל מקרה שבו יציג אחד הצדדים להסכם למשנהו הזדמנות עסקית או יסייע להתגבשות עסקה, הכנסות ורווחים עבור הצד השני, הוא יהיה זכאי לאחוזים מתקבולי משנהו מאותה הזדמנות עסקית. התובעת טענה בכתב התביעה כי הסכם זה המשיך להסדיר את יחסי הצדדים גם לאחר שהתובעת הפסיקה לפעול, באביב 2004, במסגרת BMS. על יסוד האמור עתרה התובעת לקבלת חשבונות בדבר תקבולים שהיו למשיבות בגין עסקאות שהתובעת יזמה.

יצוין כי קודם לתביעה זו הגישה התובעת תביעה נגד מר גל דיאמנט (להלן: "גל"), מר בועז דיאמנט ופועלים (ת"א 15815-06-11), ואולם, ביום 28.3.2012 החליטה התובעת למחוק את תביעתה הקודמת.

ביום 12.2.2013 קיבלתי באופן חלקי בקשה שהגישו המשיבות לסילוק התביעה על הסף. קבעתי כי משחברת BMS לא צורפה כתובעת לתביעה, וכן לא נטען בכתב התביעה מפורשות כי זכויותיה של חברת BMS , לפי ההסכם עם אסיה הועברו אל התובעת, דין טענות התובעת בדבר זכאותה לכספים בגין אירועים שקדמו לאביב שנת 2004, להימחק. כמו כן, לפי החלטתי נמחקה תביעת התובעת נגד פועלים, וזאת בשל העובדה כי פועלים לא הייתה צד להסכם העומד בבסיס התביעה, והתובעת לא הצביעה בכתב התביעה על קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינה לבין פועלים, שלפיה היא זכאית לקבל חשבונות מפועלים. בנוסף נדחתה תביעת התובעת לקבלת חשבונות בגין הכנסות שקדמו ליום 1.5.2005 מחמת התיישנות.

התובעת מבקשת כעת לתקן בכתב התביעה שני תיקונים עיקריים: האחד, לטעון מפורשות כי באביב שנת 2004 הומחו לה כל זכויותיה של חברת BMS לקבלת כספים בגין עסקאות שהתובעת תיווכה עבור אסיה וגל; השני, לטעון כי פועלים באה בנעליה של אסיה בכל הקשור לחובותיה כלפי התובעת לפי ההסכם, וכי קיימת לפועלים חובת נאמנות כלפי התובעת בגין הרווחים שצמחו לה מהעסקאות שתווכו על ידי התובעת. בגין אלו מבקשת התובעת לטעון בכתב התביעה המתוקן כי היא זכאית לסעד של מתן חשבונות גם מפועלים.

עוד ביקשה התובעת להוסיף על הסעד למתן חשבונות סעדים המצהירים על זכותה הנטענת לקבלת כספים מהמשיבות בגין עסקאות שנקשרו כתוצאה מפעילותה.

אסיה מצידה מתנגדת לבקשת התיקון, בטענה כי התיקון אינו נדרש לצורך הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. לטענתה, התובעת מבקשת להוסיף לכתב התביעה, במסגרת התיקון, טענות ועילות חדשות, הסותרות בחלקן את גרסתה בכתב התביעה המקורי, ללא כל הסבר מדוע לא נכללו בכתב התביעה מלכתחילה. זאת במיוחד, לטענת אסיה, לאחר שהתובעת כבר הגישה תביעה נוספת שנמחקה ביוזמתה. עוד טענה אסיה כי יש לדחות את התיקון מהטעם שהתובעת לא צירפה את המסמכים עליהם היא מסתמכת, וכי ממילא גם ראוי לדחות את אותם חלקים בבקשת התיקון שלא נתמכו בתצהיר.

בתשובתה טענה התובעת כי בבקשת התיקון לא הועלו טענות חדשות ועילות חדשות אלא אך חידוד גרסתה העובדתית של התובעת. כמו כן, על אף התנגדות התובעת לטענת אסיה בדבר אי צירוף המסמכים עליהם נסמכות טענות התובעת, צירפה התובעת לתשובה מטעמה שישה מסמכים, המעידים לטענתה על טיב הקשר בין התובעת לנתבעות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, מן הטעמים שיפורטו להלן.

ככלל, מקום שמבוקש לתקן כתב טענות, שומה על בית המשפט לנקוט בגישה ליברלית, במיוחד כאשר טרם הוגשו ראיות וטרם נחקרו עדים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט-2009) (להלן: "גורן") בעמ' 153-152). בנוסף, בית המשפט יעדיף להתיר תיקון כתב תביעה מאשר לסלק תביעה על הסף (גורן, בעמ' 71-70). בענייננו, לאחר שקבעתי בשעתו כי יש למחוק על הסף חלק מעילות התביעה משום שהתובעת לא טענה מפורשות כי זכויות חברת BMS לפי ההסכם עם אסיה הומחו לה, הרי שהתיקון המבוקש מתקן מחדל דיוני זה של התובעת, ולכן יש לאפשרו.

הדברים האמורים נכונים גם בעניין התיקון המבוקש בכל האמור לפועלים, בגדרו מבקשת התובעת להוסיף טענה חדשה ולפיה לפועלים חובת נאמנות כלפי התובעת בגין הרווחים שצמחו לה מהעסקאות שתווכו על ידי התובעת. בכך יש משום תיקון של מחדל דיוני קודם שבעטיו נמחקה פועלים מן התביעה. ככלל, לא תישלל בקשה לתיקון כתב תביעה רק מן הטעם שמבקש התיקון עותר להוספת עילה חדשה. במצב זה תיבחן הבקשה לתיקון בקריטריונים מחמירים יותר, ובית המשפט גם ייתן דעתו לשלב של ההליך שבו הוגשה הבקשה לתיקון (גורן, בעמ' 155; ע"א 498/83 אמישרגז החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ נ' אלימלך מלבין, פ"ד מב(4) 269, 274 (1988) להלן: "אמישראגז")). בשים לב לכך שהבקשה הוגשה בשלב מקדמי של ההליך, יש להתיר את התיקון בענין זה.

זאת ועוד, לגופו של עניין, המושג עילת תביעה, בהתייחס לבקשות לתיקון כתב תביעה, מקבל משמעות רחבה יותר מזו של המושג 'עילת תביעה' לעניין בקשות לסילוק על הסף. המושג עילת תביעה, בהקשר של בקשות לסילוק על הסף, משמעו העובדות בגינן יהא זכאי התובע לסעד המבוקש על ידו. להבדיל, עילת תביעה לעניין בקשות לתיקון כתב תביעה היא "העסקה או הזכות של בעל הדין" , ומכאן "שמכוונים אנו למסגרת רחבה יותר מזו של עילה לעניין סילוק הסף. בצורה אחרת ניתן לומר, כי רמת ההפשטה של המושג "עילה" בנוגע לתיקון כתבי טענות הינה גבוהה יותר" (רע"א 3319/06 כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק החברה נ' ניסים ג'ברה (מאגר נבו, 28.1.2007), בפסקה 7; גורן, בעמ' 155-154).

התיקון שמבקשת התובעת לבצע בכתב התביעה - לטעון כי קיימת לפועלים כלפיה חובת נאמנות - מתייחס גם הוא להסכם שבין התובעת לבין חברת אסיה והעסקאות או ההזדמנויות העסקיות שהתובעת יזמה לטענתה, ובגינן היא דורשת תשלום. התיקון המבוקש נשען על אותה מסכת עובדתית שפורטה בכתב התביעה המקורי, וברובו על אותן ראיות. מכאן שלאור ההגדרה הרחבה של המושג ''עילה' בהקשר של תיקון כתבי טענות התיקון המבוקש לא נחשב ל'עילה חדשה'. ראו גם: אמישראגז, בעמ' 274.

זאת ועוד, אם תידחה בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת פועלים כנתבעת נוספת, ויתברר בתום ההליך כי התובעת אכן זכאית לאחוזים כלשהם מן התקבולים המגיעים מהעסקאות או מההזדמנויות העסקיות שהיא יזמה, אך יתגלה כי אכן פעילותה של אסיה לעניין תקבולים אלה הועברה לפועלים, תצטרך התובעת להגיש תביעה חדשה נגד פועלים. לכפל התדיינות זו, הכרוך בהוצאות ובזבוז זמן שיפוטי יקר, אין הצדקה, וצירופה של פועלים לתביעה, לאחר שהתובעת הבהירה את טענותיה נגד פועלים, יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

גם הסעדים שביקשה התובעת להוסיף לתביעה והם הצהרה כי זכאית היא, בנוסף למתן חשבונות, לכספים שקיבלו המשיבות כתוצאה מעסקאות שתווכו על ידה, בוודאי יאפשרו לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקות בין בעלי הדין, יחסכו זמן שיפוטי, וכפל התדיינות.

אסיה התנגדה להוספת סעדים אלה, בטענה כי הסעדים המתוקנים מבוססים על הטענה כי התובעת שימשה כמתווכת עבור אסיה, וטענה זו מנוגדת לגרסתה של התובעת עובר לתיקון לפיה היא לא שימשה כמתווכת עבור אסיה.

אכן תקנה 72(ב) לתקנות קובעת כי אין לטעון כנגד אותו בעל דין טענות עובדתיות חלופיות "אלא אם כן הצהיר הטוען כי העובדות כהוויתן אינן ידועות לו", ומכאן שנראה כי אין להתיר לבעל דין לתקן או להוסיף טענות עובדתיות הסותרות טענות עובדתיות קיימות בכתב טענותיו, כנגד אותו בעל דין. ואולם בענייננו איני סבור כי הסעדים, אותם עותרת התובעת להוסיף לכתב התביעה מטעמה, סותרים את גרסתה העובדתית בכתב התביעה המקורי, ולמעשה מסקנה זו אמורה גם להיות נכונה אף לשיטתה של אסיה. כך בבקשתן לסילוק התביעה על הסף טענו המשיבות כי כתב התביעה המקורי כולל טענות שלפיהן התובעת היא מתווכת עסקית, הזכאית לקבל עמלות תיווך מכוח הסכם תיווך שבין הצדדים, וטענו כי טענות אלה בכתב התביעה מטעם התובעת מנוגדות לטענות התובעת בכתב התביעה כי היא שותפה באסיה וזכאית למחצית ממניותיה (עמ' 6-4 לבקשת המשיבות לסילוק התביעה על הסף). הנה כי כן, אף לשיטת אסיה מלכתחילה בכתב התביעה טענה התובעת כי היא זכאית לקבל עמלות מעסקאות שתיווכה עבור אסיה, כך שהסעדים אותם עותרת התובעת לתקן אינם סותרים טענות אלה אלא דווקא מתיישבים עימן. עוד יוסף כי ממילא גם בהחלטתי בעניין סילוק התביעה על הסף, ציינתי כי איני סבור כי כתב התביעה כולל טענות עובדתיות חלופיות, וכי "אכן בכתב התביעה נטען במספר סעיפים כי הוסכם שהתובעת תהפוך שותפה באסיה ובתמורה תוותר על זכותה לקבלת עמלות, אלא שהתובעת טוענת כי אסיה התנערה מההסכמה האמורה, ומשכך לשיטתה, פתוחה בפניה הדרך לתבוע מחדש את העמלות עליהן ויתרה בתמורה לשותפות המובטחת".

עוד טענה אסיה בתגובתה, כי יש מקום לדחות את הבקשה לתיקון התביעה מן הטעם שלא צורפו המסמכים עליהם מסתמכת התובעת בטענותיה החדשות כהוראת תקנה 75 לתקנות. בפסק דינו בעניין רע"א 8278/08 מדינת ישראל משטרת ישראל נ' יגאל לסרי (מאגר נבו, 2008), ציין נשיא בית המשפט העליון, א' גרוניס: "כי דומה שמיותר להקדיש משאבים לשאלה מה בדיוק היקף החובה לפי תקנה 75 במקרה זה (ובמקרים רבים אחרים) כאשר ממילא תידרש המבקשת (וכן המשיבים) לגילוי מקיף (כפוף לטענת חיסיון) לאחר שיושלם השלב של הגשת כתבי טענות" (שם, בפסקה 6).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ