גרינצייג נ' שיתיאת

החלטה

1.מונחות לפני בקשותיו של המבקש להורות על פטור מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון.

2.עסקינן בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב - יפו (כב' השופט יאיר גולדין) מיום 28.01.2014 (ת"א 51874-12-10), בו התקבלה תביעה שיטרית של המשיב בגין המחאות של הנתבעת 1 "מזוב סחר (1988) בע"מ" החתומות על ידי המבקש, אשר נמסרו לידי המשיב 1.

בית משפט קמא קבע כי המבקש חתם בפני המשיב 1 כערב על גבי ההמחאות ועל כן המבקש והנתבעת 1 חוייבו לשלם "לתובע (המשיב 1 בבקשה שבפני – ש.י) ביחד ולחוד את מלוא סכום החוב המעודכן בתיק ההוצל"פ ובנוסף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪" (להלן: "פסק הדין").

3.ביום 24.04.2014 נדחתה הבקשה לפטור מהפקדת ערבון מהטעם כי "הבקשה אינה נתמכת בתצהיר לאימות העובדות הנטענות בה ואף לא צורפו אליה מסמכים המאוששים את הנטען ביחס למצבו הכלכלי של המבקש" (להלן: "ההחלטה").

4.ביום 04.05.2014 הוגשה בקשה שכותרתה "בקשה להארכת מועד לבקשה לפטור מהפקדת עירבון" שאינה אלא בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט הדוחה את הבקשה לפטור מהפקדת ערבון, מהטעם כי התצהיר נשמט "בשגגה" מהבקשה.

5.המשיב 1 התנגד לבקשה מהטעם כי הבקשה הוגשה ללא כל נימוק מניח את הדעת (סעיף 1 לתגובת המשיב 1 "לבקשה לארכת מועד להגשת בקשה לפטור מהפקדת עירבון, ולפטור מהפקדת עירבון").

6.הנסיבות בהן נדרש אותו "עיון חוזר" פורטו בבקשה ונתמכו בתצהירו של מר משה גרינצייג, בנו של המבקש.

הנטען בתצהיר לא נסתר ועל כן מוצאת אניתי לשוב ולהידרש לבקשה לפטור מהפקדת ערבון.

7.לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשות, לתגובות המשיב 1, לעמדת המשיב 2 (ביחס לבקשה לפטור מאגרה בלבד) ולתשובות, באתי לכלל דעה כי דין הבקשות לפטור מתשלום אגרת המשפט ולפטור מהפקדת ערבון להידחות.

המסגרת הנורמטיבית

8.סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרת המשפט מעוגנת בהוראת תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות") ומהפקדת ערבון בהוראת תקנה 432 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

9.בשתי הבקשות כאחת מוטל על המבקש הנטל להוכיח שניים-

א. העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום;

ב. כי ההליך נשוא הבקשה מגלה עילת תביעה.

10."השיקולים המופעלים לצורך פטור מאגרה" ו"לפטור מהפקדת העירבון דומים במסגרתם החיצונית. ... לצורך שני סוגי הפטורים האמורים, נשקלים יכולתו הכספית של מבקש הפטור, וסיכויי ההצלחה בהליך שבגינו מתבקש הפטור ..." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

11.עם זאת, נוכח התכליות השונות המונחות בבסיס החיוב בתשלום אגרה ובהפקדת ערבון מנגנון האיזונים בין השיקולים השונים בפטור מאגרה שונה מזה שבפטור מערבון.

בעוד ש"האגרה נועדה להשיג מספר תכליות שהעיקריות בהן הן: סיוע במימונם של שירותי המשפט שהמדינה נותנת לאזרחיה והרתעה מפני תביעות סרק ומפני הגשת תביעות מנופחות בהיקפן, היוצרות עומס על המערכת ומכבידות על ניהולם של הליכים משפטיים ראויים, וסיומם תוך זמן סביר" ו"בכך, פניה ... מופנות לתכלית ציבורית כללית, שעניינה אינטרס כלל-מערכתי מובהק", הרי ש"הערבון נועד להגשים תכלית אחרת – הגנה על בעל-הדין שכנגד, הזכאי להבטחת הוצאותיו בגין עירובו בעליך שיפוטי שכשל. הערך המוגן בהטלת הערבון הוא אינטרס לגיטימי של בעל-הדין שכנגד, להבדיל מאינטרס מערכתי-כללי, המאפיין את תכליתה של אגרת המשפט" (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

12.כך יוצא שבעוד שבענין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור .

שוני זה במשקל שיש לייחס לסיכויי ההליך בין שני המצבים, כנגזר מהתכלית השונה הטמונה בכל אחד מהם, מביא לכך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון, ותתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור...." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).