גרינפלד נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית למשך 30 יום עליה הורה קצין משטרה.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום לפיו ביום 23/10/10 ברחוב ורבורג – ריינס, קריית חיים, נהג ברכב ולא ציית לתמרור ב' 37 המוצב בדרך בכיוון נסיעתו בכך שלמרות שעצר את רכבו, לא נתן זכות קדימה לכלי הרכב המגיעים אל הצומת.

הסנגור המלומד חלק על קיומן של ראיות לכאורה ואף טען כי נפל פגם מהותי בהחלטת הקצין הפוסל מאחר והקצין לא נימק את החלטתו בדבר פסילת רישיונו של המבקש. כמו כן, טען כי לא נשקפת מסוכנות מהמשך נהיגתו של המבקש, מטעמים אלה כולם עתר הוא לבטל את החלטת הקצין הפוסל.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות ובגיליון הרשעותיו של המבקש, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

באשר לראיות לכאורה, השוטר עורך הדו"ח מפרט בדו"ח הנסיבות את פרטי האירוע ומציין כי הוא עמד בניידת כ-35 מטרים לפני צומת הרחובות ורבורג – ריינס, בתוך מפרץ חנייה, והבחין ברכבו של המבקש אשר פרץ לכביש כלשונו, וגרם לכך שרכב אחר שהגיע לצומת והיה במרחק של מטרים ספורים מרכבו של המבקש, בלם על מנת למנוע תאונה ואף סטה לנתיב הימני.

השוטר דלק אחרי רכבו של המבקש, כאשר הוא שומר על קשר עין רצוף ועצר אותו לפני צומת האצטדיון. לכשנעצר המבקש, וזה הסביר לו את מה שהוא עשה, טען המבקש: "תוותר לי", וכאשר החל השוטר לרשום לו את הדו"ח, טען כלפיו המבקש: "באיזה מרחק עמדת מהצומת, אתה היית במרחק של מאה מטרים ולא יכולת לראות".

הנה כי כן, קיימות ראיות לכאורה מפיו של השוטר עצמו אשר ראה את המבקש מבצע את העבירה המיוחסת למבקש בכתב האישום.

באשר למסוכנות, מדובר במי שלחובתו 28 הרשעות קודמות, בעברו הרשעות דומות. כמו כן, הרשעות בעבירות של אי ציות לתמרור עצור, נהיגה במהירות מפורזת, עקיפה של כחוק.

בשים לב לעבירה אותה ביצע לכאורה, ולעברו התעבורתי, נשקפת מסוכנות מהמשך נהיגתו.

באשר לטענה כי נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל, המאיין את החלטתו, אכן קיים פגם בהחלטת קצין המשטרה. הקצין הפוסל אמור לנמק את החלטתו, אך עיון בטופס השימוע מלמד כי הקצין הפוסל לא רשם נימוקים. עם זאת, הדין הוא כי לא כל פגם בהחלטה מנהלית מאיין את תוקפה של ההחלטה המנהלית.

במכלול שיקוליו שוקל בית המשפט, בין היתר, את חומרת העבירה, את האופן בו מותקפת ההחלטה המנהלית, האם מדובר בתקיפה עקיפה או ישירה, האם ההחלטה מותקפת על ידי אדם שנפגע במישרין מההחלטה או על ידי אדם אחר, מועד תקיפת ההחלטה, הנזק שנגרם לאדם נשוא ההחלטה, הנזק שעלול להיגרם לציבור אם תבוטל ההחלטה, הסיכוי לתקן את המעוות בדרך של שימוע מאוחר יותר. לבית המשפט יש סמכות לתקן את הפגם, ולבחון אותו לאור מכלול הנסיבות, זוהי תורת הבטלות היחסית (ראה רע"פ 43/98 עינת הראל נ' מדינת ישראל).

בנסיבות דנן ובשים לב למכלול השיקולים דלעיל, תוך מתן דגש לאינטרס הציבורי העומד ביסוד העניין, סבורני כי אין מקום לבטל את ההחלטה המנהלית. גם אם הייתי סבור כי יש מקום לבטל אותה, הייתי רואה בדיון שהתקיים בפניי שימוע מחודש למבקש שהרי שטח בפניי את כל טענותיו ולאחר שמיעת כל טענותיו ניתנת החלטה מפורטת זו, ועל כן הפגם רופא.

לפיכך, לא אוכל לקבוע כי החלטת קצין המשטרה אינה בלתי סבירה או בטלה מעיקרה, כטענת הסנגור ועל כן אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים ותשיב את חומר הראיות לתביעה.

ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"א, 04 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.