גרינהויז-לנדוי ואח' נ' רוזנברג ואח'

החלטה

בפניי בקשה למתן רשות ערעור שהגיש המבקש – הוא כונס הנכסים, על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ נעמה פרס מיום 9.9.10, לפיה הורתה הרשמת לכונס הנכסים להמציא לעיונה וכן לעיונו של ב"כ המשיב 3 – צד ג', את המסמכים המפורטים בסעיף 15(א) לבקשת צד ג' מיום 7.7.10.

בהתאם להחלטתי מיום 3.10.10, הוגשה תגובה בכתב מטעם המשיב. המבקש הוסיף והגיש תשובה לתגובה.

עיקר טענתו של המבקש במסגרת הבקשה שבפני הינה כי אין לרשם ההוצל"פ וכן לכונס הנכסים שמונה מטעמו , כמו גם לנושים נוספים בתיק, ובכללם המשיב 3, סמכות מוקנית לערער במסגרת תיק המימוש על תוקפו של המשכון הרשום לטובת הזוכה בתיק ההוצל"פ, על פסקי הדין החלוטים שניתנו נגד החייבים ועל תוקפם של החובות הפסוקים של החייבים כלפי יתר נושיהם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שלפניי, ובחנתי טענות הצדדים, לא מצאתי כי נפל פגם כלשהוא בהחלטת הרשמת הנכבדה באופן המצדיק התערבותי.

לפיכך דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

הנני סבור כי המבקש שבפניי הרחיק לכת במסגרת בקשתו בעודו מעלה טענות כנגד קביעות כאלה ואחרות שאינן מנת חלקה של החלטת הרשמת הנכבדה, נשוא הבר"ע שבפניי.

כל שקבעה הרשמת הנכבדה בהחלטתה הוא כי על המבקש להמציא המסמכים שפורטו על ידי הצד השלישי במסגרת בקשתו, לעיונו של ב"כ הצד השלישי כמו גם לעיונה של הרשמת. בכלל המסמכים שנדרשו הינם: העתק מהסכם ההלוואה המקורי ושטר המשכון; לוח סילוקין של ההלוואה; פירוט התשלומים אשר שולמו ע"י החייבים ומועד הפסקתם; אישור על רישום המשכון ברשם המשכונות ועוד.

ברי כי אין בהחלטה על המצאת המסמכים כדי לשייך לרשמת הנכבדה כוונה לערער על גובה החוב הפסוק ו/או לדון בשאלת תוקפו של המשכון - פעולות שממילא אינן בסמכותה ואין מקומן להתברר במסגרת תיק ההוצל"פ.

כל שהורתה הרשמת בהחלטתה הוא להמציא המסמכים לעיון – וברי כי החלטתה האמורה נעשתה בסמכות. בנקודה זו אציין כי אין נפקות לטענת המבקש כי המשיב 3 נתן בעבר הסכמה למינוי הכונס כמו גם לאישור המכר. אין באמור כדי לגרוע מזכותו כעת, בהגיע השעה לחלוקת תמורת המכר, לדרוש לקבל לעיונו מסמכים.

אין לי אלא להפנות לאמור בסעיף 13 לתגובת המשיב שם מציין המשיב במפורש כי כלל לא עתר בפני הרשמת להפחית את החוב הפסוק המופיע בתיק ההוצל"פ, אלא שכל בקשתו הסתכמה בהמצאת המסמכים על ידי הכונס לבדיקת החוב הנטען, וכפי דבריו: "אם ימצא שהזוכה פעל שלא בתום לב ותוך ניצול לרעה של הליכי משפט יוכל לנקוט בהליך המתאים למניעת עיוות דין".

אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל, דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

המבקש יישא בהוצאות המשיב 3 בבקשה בסך 2,000 ₪, בצירוף מע"מ כדין.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"א, 10 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.