גרינברג נ' סלע קומרוב

החלטה

1.בפני בקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון שעליו להפקיד במסגרת ערעור שהגיש על החלטת בית המשפט השלום מיום 11.4.11, במסגרתה נדחתה בקשת רשות להתגונן שהגיש המבקש; לחלופין עותר המבקש להפחית את סכום הערבון באופן משמעותי.

2.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתשובה, מצאתי להעתר לבקשה החלופית ולהפחית את סכום הערבון לסך של 8,000 ₪.

3.על המבקש בבקשה לפטור מהפקדת ערבון מוטל הנטל להניח תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיב בפני הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו ככל שתפסקנה לטובתו.

לצורך מתן פטור כאמור, על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תמונה מלאה בדבר מצבו הכלכלי, ובכלל זה עליו להציג דפי חשבון בנק, אסמכתאות מעודכנות בדבר הכנסותיו, עליו לפרט את רכושו ולהוכיח כי אין באפשרותו לגייס מקרוביו את הממון הנדרש. כן גם נדרש המבקש לפרט כיצד ידו משגת לממן את ייצוגו המשפטי בהליך הנוכחי ובבית המשפט קמא.

4.המבקש מיוצג על ידי לשכת הסיוע המשפטי בהליך דנא. בבקשה נטען שהוא עלה ארצה מארגנטינה לפני מספר שנים, מתגורר בדירה שכורה (עלות השכירות כ- 3,000 ₪) וטרם השתלב במעגל התעסוקה במקצועו – מהנדס, ומשכך הוא מתקיים מעבודות זמניות וזוטרות ומשתכר כ – 3,500 ₪ משתי עבודות בהן הוא עובד. המבקש מוסיף כי פעילות העסק שלו היא מינימאלית וגוררת אחריה הפסדים וכי לשם כיסוי הוצאותיו, שגבוהות מהכנסותיו, הוא לקח הלוואה מבנק הפועלים.

באשר לסיכויי הערעור, נטען כי הם גבוהים.

5.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה ככל שהמבקש לא יחויב להפקיד ערובה היא תהיה במצב בו לא תוכל לגבות הוצאות הערעור ככל שתפסקנה לזכותה וזאת בשים לב לכך שככל הידוע לה, המבקש עזב את הארץ. לטענת המשיבה היא נתנה את ההלוואה נשוא התביעה אך המבקש לא החזיר אותה חרף העובדה שסוכם בין הצדדים שתוחזר כעבור שלושה חודשים מעת קבלתה. המשיבה טוענת כי המבקש חייב לה כספים בגובה של 100,000 ₪ בגינם היא מנהלת נגדו הליכי הוצל"פ. לטענת המשיבה, נוכח עוצמת הראיות נגד המבקש, נעתר בית המשפט קמא לבקשתה ונתן צו לעיכוב יציאת המבקש מהארץ. המשיבה מוסיפה כי פסק דינו של בית המשפט קמא, עליו הוגש הערעור דנא, היה מבוסס, מנומק וענייני וכי סיכויי הערעור נמוכים. עוד נטען כי בכל הקשור להכנסותיו, נמנע המבקש מהצגת "התמונה במלואה" וכי למבקש הכנסות נוספות משיעורים פרטיים שהוא נותן וכן מחוגים שהוא מפעיל במתנסים שונים. לתגובת המשיבה לא צורף תצהיר מטעמה.

6.המבקש מיוצג באמצעות הלשכה לסיוע משפטי, דבר המהווה ראיה למצב הכלכלי שלו עם זאת, אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לפטור את המבקש מהפקדת ערבון. לבקשה צורפו תלושי שכר של המבקש ממקום עבודה אחד – תלושים שלפיהם הכנסת המבקש ממקום עבודה זה, נעה בין 500 ₪ ל- 2,300 ₪. תלושי שכר ממקום העבודה הנוסף לא צורפו ויכול שכוונת המבקש היתה כי מקום העבודה הנוסף הוא העסק שהוא מנהל – ה"סטודיו לריקוד". עיון בפירוט התנועות בחשבון הבנק של המבקש מעלה כי המבקש מפקיד סכומים שונים לחשבונו, בין במזומן ובין בהמחאות, וכי הוא מחזיק בכרטיס אשראי מסוג "ויזה". פירוט החיובים בגין כרטיס האשראי לא צורף לבקשה.

בשים לב למכלול הנתונים, אני סבורה כי בנסיבות דנא, אין מקום לפטור את המבקש מהפקדת הערבון ולחשוף את המשיבה לסיכון הממשי כי לא תצליח לגבות את הוצאותיה אך מצאתי כי יש מקום ללכת לקראת המבקש ולהפחית את הערבון לסכום המשקף את היקף הערעור ובהתייחס לסיכויי הערעור שלדעתי אינם נמוכים, בלי לקבוע מסמרות בעניין.

עניינה של התביעה שנדונה בהליך קמא הוא טענה לקיומו של הסכם הלוואה בין המבקש למשיבה. הערעור הוגש על החלטת בית המשפט קמא לדחות את בקשת הרשות להתגונן שהגיש המבקש לאחר שקבע שאין מחלוקת ביחס לעובדה שהמבקש קיבל מהמשיבה הלוואה ושהמועד להחזרתה חלף.

עיון בהודעת הערעור ובפסק הדין של בית המשפט קמא מלמד כי המבקש טען שההלוואה ניתנה לו במסגרת קשרי החברות עם המשיבה וכי הוא התחייב להחזירה כאשר העסק (הסטודיו) יניב רווחים או לחלופין לכשתתקבל הלוואה ממט"י – אף אחד מהתנאים האמורים לא התממש, ולפיכך טרם הגיע המועד להחזר ההלוואה. בניגוד לטענות המבקש, קבע בית המשפט קמא כי אין חולק שהלוואה נלקחה מהמשיבה וכי המועד להחזר ההלוואה חלף וזאת בעיקר בהסתמך על מסמך בו הציע המבקש למשיבה ליישב המחלוקת בדרך של גישור – מסמך המבסס לדעת בית המשפט את דרישת ההתחייבות בכתב שנקבע שיש בו משום הודאה בקיומה של ההלוואה ובעובדה שחלף המועד להחזרה.

נראה לכאורה, וכאמור בלי לקבוע מסמרות כי העובדה שבין הצדדים לא היה הסכם הלוואה כתוב והמועד להחזר ההלוואה שנוי במחלוקת והוצג על ידי המבקש כמועד השונה מזה שנטען על ידי המשיבה, הרי שיש סיוי למתן רשות להתגונן בעיקר כשההלכה הנוהגת בהקשר למתן רשות להתגונן היא כי די בכך שיש למבקש הגנה ולו דחוקה כדי לקבל רשות להתגונן.

לאור האמור לעיל, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, אני סבורה כי סיכויי הערעור מצדיקים בירור הדיון ומשכך עמד המבקש בתנאי השני הנדרש בבקשות מסוג זה, קרי, הוכחת סיכויי הצלחה בהליך הערעור (רע"א 140/06 אמיקו טורס בע"מ נ. אבדר הסעות והשקעות בע"מ, פ"ד מד (2) 383).

7.סיכומו של דבר, אני מוצאת להפחית את סכום הערבון לסך של 8,000 ₪.

המבקש יפקיד את הערבון עד ליום 26.10.11 שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה ללא משלוח הודעות נוספות.

ת.פ 30.10.11.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"א, 20 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי