גרינברג נ' מחאג'נה ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה שעניינה פיצוי התובעת בגין נזקים אשר נגרמו לרכבה כתוצאה מתאונת דרכים מיום 16.04.2009.

2.בתביעה נטען, כי במועד הנקוב נסעה התובעת בכביש הגישה לחניון 'שופרסל' במתחם 'ביג' בעפולה, ואילו רכב הנתבע 1 חנה מימין לכיוון נסיעת רכב התובעת ובניצב אליו. לפתע, יצא רכב הנתבע 1 ממקום חנייתו בנסיעה קדימה, ואגב כך פגע ברכב התובעת לאורך צידו הימני. לטענתה, בנסיבות האמורות, האחריות המלאה לתאונה הינה לפתחו של הנתבע 1 ומשכך, על הנתבע 1 ועל מבטחת רכבו – הנתבעת 2 – לשפותו, ביחד ולחוד, בגין נזקיה העקיפים (השתתפות עצמית, השתתפות עצמית לירידת ערך הפסד הנחת העדר תביעות) בהתאם לחוות דעת שמאי ואישור הפסדים וכן, בגין ההוצאות ועוגמת נפש אשר נגרמו לה, והכל בסך כולל העומד על 3,341 ₪.

3.מנגד טוענים הנתבעים, כי במועד הנקוב, היה רכב הנתבע 1 בעצירה מוחלטת בחניה. נטען כי הנתבע 1 החנה את רכבו ויצא יחד עם בני משפחתו מהרכב. לפתע, הגיח רכב התובעת ואגב כך פגע בצד השמאלי הקדמי של רכב הנתבע 1. הנתבעים טוענים, כי האחריות להתרחשות התאונה מוטלת לפתחה של התובעת אשר סטתה מנתיב נסיעתה ופגעה ברכב הנתבע בעודו בעצירה מוחלטת ובחנייה. לאור האמור, לטענת הנתבעים יש לדחות את תביעתה של התובעת.

4.בדיון אשר התקיים בפני העידו התובעת והנתבע 1, וכל אחד חזרו על גרסתו שבכתבי הטענות, וכן הדגימו בפניי את התאונה באופן מפורט, איש איש לגירסתו. בנוסף העיד מר גרינברג יצחק, בנה של התובעת, שהינו קצין בטיחות במקצועו, אשר הגיע לזירת האירוע לאחר התרחשות התאונה, ובעדותו בפניי תיאר הלה את מיקום הנזקים בשני כלי הרכב המעורבים.

5.בעדותם בפניי, התייחסו הנהגים המעורבים גם למיקום הנזקים בשני כלי הרכב. לטענת בנה של התובעת, מר יצחק גרינברג, הנזק ברכבה ארע לכל אורך הצד הימני, ואילו רכב הנתבע 1 ניזוק בחזית (פגוש קדמי). מנגד, טען הנתבע 1 בעדותו כי רכבו ניזוק בכנף, פנס וטמבון מצד שמאל.

6.בתום הדיון איפשרתי לצדדים להציג לעיוני תמונות צבעוניות המדגימות את מיקום ואופי הנזקים בשני כלי הרכב. התובעת פעלה על פי החלטתי וצירפה תמונות צבעוניות של הרכב. כן צירפה התובעת תמנות של זירת האירוע ועליהן כיתוב משלה, וזאת עשתה ללא שנטלה רשות מבית המשפט לכך. לאור זאת, בקשתי מהנתבעים להודיע באם ניתן להסתפק בהגשת תגובה בכתב לתמונות הללו ולאמור בהן או שמא הם עומדים על קיום דיון הוכחות נוסף בו ייחקרו הצדדים בעניין זה.

7.ביום 09.01.2012 נתקבלה הודעת הנתבעים (באמצעות הנתבעת 2), לפיה הם מסכימים למתן פסק דין בתיק דנן על סמך התמונות שצורפו ע"י התובעת. לאור הודעה זו, נדרשת אני עתה להכרעה בתיק דנן.

8.לאחר ששמעתי את העדויות, נתתי את דעתי למיקום הרכבים והפגיעות ולאחר ששבתי ועיינתי בפרוטוקול הדיון ובמסמכים, מצאתי כי יש לקבל את התביעה, בחלקה, ולהלן אבאר טעמיי:

9.במקרה המונח בפניי מדובר בשתי גרסאות של הנהגים המעורבים (התובעת והנתבע 1) – גרסה מול גרסה, כאשר איש מהצדדים לא הביא אלא את עדותו שלו ביחס לנסיבות קרות התאונה, הסותרת את עדות רעהו. משכך, על בית המשפט לבחון האם יש בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

10.עיון בתמונות הנזק לרכב התובעת מעלה, כי לרכבה של האחרונה נגרם נזק לכל אורך צידו הימני, החל ממגן קדמי, עבור בדלתות קדמית ואחורית מימין וכלה בכנף אחורי ימני, ואילו לרכבו של הנתבע 1, כך נטען, נגרם נזק בפגוש הקדמי. לדידי, הנזק הנחזה ברכבה של התובעת יש בו בכדי לתמוך דווקא בגרסתה. לו גרסת הנתבע 1 היתה נכונה כי אז היה מצופה שברכבה של התובעת תהיה פגיעת מעיכה המעידה על סטיית רכבה של התובעת במפתיע אל עבר רכב הנתבע 1. כן היה מצופה לחזות ברכב התובבעת בנזק נקודתי באיזור החלק הקדמי של רכבה המעיד על סטייה כאמור. אלא, שברכבה של התובעת נחזה נזק מתמשך וזאת, החל ממגן קדמי לכיוון שתי הדלתות, הקדמית והאחורית, מצד ימין ועד לכנף האחורי ימני. הפגיעות הללו ברכב התובעת יש בהן כדי לתמוך במנגנון הפגיעה הנטען על ידה ולפיו, יצא רכב הנתבע 1 באופן מפתיע מחנייה בנסיעה קדימה ופגע ברכב התובעת שחלף על פניו בנסיעה ישר בכביש.

11.יודגש, כי הנתבעים לא צירפו חוות דעת שמאי מטעמם ואף לא תמונות צבעוניות המתעדות את הנזק שארע ברכב הנתבע 1 בעטיה של התאונה הנדונה. כך שטענת הנתבע 1 אודות מיקום הנזק ברכבו בצד שמאלי קדמי, נטענה בעלמא ללא כל תימוכין בתשתית ראייתית כלשהי. בנסיבות אלו, ראוי אף להחיל את ההלכה הפסוקה בנושא זה, ולפיה הימנעות בעל דין מהבאת ראיות היכולות לסייע בהוכחת תביעתו, ללא שניתן לכך הסבר סביר, ראוי שתיזקף לחובתו.

12.בנסיבות אלו, מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובעת ומשכך, הנני מקבלת גרסתה ולפיה התאונה ארעה כפועל יוצא מיציאת רכב הנתבע 1 בנסיעה קדימה מחניה בעוד שרכב התובעת חולף על פניו.

13.בנסיבות שתוארו על ידי לעיל, אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע.

14.באשר לנזק, התובעת צירפה אישור הפסדים המלמד, כי עקב התאונה נגרמו לתובעת נזקים עקיפים בדמות השתתפות עצמית והשתתפות עצמית לירידת ערך בסך כולל של 2,353 ₪. באשר לרכיב של הפסד הנחת העדר תביעות, ראש נזק זה לא נתמך ונטען בעלמא. יתרה מכך, כפי שצויין באישור ההפסדים, נזק נטען זה כלל לא נתגבש בפועל, ועל כן אין מקום לפיצוי התובעת בגינו.

15.לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סך של 2,353 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה (17.02.11) ועד מועד התשלום המלא בפועל.

16.עוד אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 750 ₪ (בשים לב לכך שפסק דין שניטל בהעדר כנגד הנתבעים בוטל בהסכמת התובעת ללא חיוב בהוצאות).

17.התשלום הנ"ל יבוצע בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

18.המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, א' שבט תשע"ב, 25 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.