גרינברג ואח' נ' בראז ואח'

פסק דין

רקע וההליך שלפני

לפני תביעה ותביעה שכנגד העוסקות בסכסוך שהתגלע בין הצדדים והסב סביב חלק מבנין הממוקם ברחוב מיכאל 36 חיפה והידוע כגוש 10868 חלקה 30 (להלן: "הבנין").

אין חולק בין הצדדים כי הבנין נרשם כבית משותף בשנת 2000.

התובעת הינה הבעלים של דירה בבנין הרשומה כתת חלקה 5. בפנקס הבתים המשותפים, המתנהל בלשכה לרישום מקרקעין, נרשם כי שטח הדירה 85 מ"ר כאשר בתיאור נרשם כי מדובר בדירה ומחסן. ואכן על פי צו לרישום הבנין כבית משותף הוצמד לדירה מחסן.

התובעת ובעלה המנוח רכשו את הזכויות בדירה ביום 30.11.2008. בעלה המנוח של התובעת הלך לעולמו ביום 3.5.2009 ועל פי צו ירושה שניתן בבית הדין הרבני ביום 12.11.2009 התובעת הינה היורשת הבלעדית של עזבון בעלה.

הנתבעת הינה הבעלים של דירה בבניין הידועה כתת חלקה 7. אין חולק כי דירות הנתבעת והתובעת נמצאות באותה קומה בבניין.

על פי הנטען בכתב התביעה במועד שאינו ידוע לתובעת חילקה הנתבעת את דירתה, תת חלקה 7, לשתי דירות נפרדות, חלוקה שנטען כי נעשתה שלא כדין. עוד נטען כי, לצורך הפיכת דירת הנתבעת לשתי דירות נפרדות, הנתבעת תפסה חזקה במחסן הצמוד לדירת התובעת והפכה אותו לכניסה לדירה החדשה שנוצרה מחלוקת דירת הנתבעת לשתיים.

מכאן תביעת התובעת כנגד הנתבעת לסילוק ידה של האחרונה משטח המחסן (להלן: "שטח המריבה") וכן לתשלום דמי שימוש ראויים.

הנתבעת אינה מכחישה כי חילקה את דירתה לשתי דירות. יחד עם זאת היא טוענת כי מעולם לא היה במקום הנטען מחסן אלא היה שם מעבר למרפסת הדירה שבבעלותה זאת בנוסף על כניסה נוספת לאותה דירה. עוד טוענת הנתבעת כי הרישום בלשכת רישום המקרקעין המתייחס להצמדת המחסן בטעות יסודו. במקביל להגשת כתב ההגנה הגישה הנתבעת תביעה שכנגד בה ביקשה להצהיר כי הנתבעת הינה הבעלים של שטח המחלוקת. כן ביקשה להורות ללשכת רישום המקרקעין לתקן את הרישום בהתאם. לחילופין ביקשה הנתבעת להצהיר כי הינה בעלת זיקת הנאה בשטח המחלקות ולהורות על רישום זיקת הנאה בספרי הלשכה לרישום המקרקעין.

ביום 10.2.2014 נשמעו עדויות הצדדים כאשר מטעם התובעת העידו עו"ד ישראל שלומאי והתובעת בעצמה ומטעם הנתבעת העידו אחיה מר דורון ליבמן והנתבעת בעצמה. בתום שמיעת הראיות סיכמו הצדדים טענותיהם בעלפה.

למען שלמות התמונה אציין כי הבנין נבנה במקור על ידי סבה של הנתבעת שמואל ליבמן ז"ל בשנות השלושים למאה הקודמת. לימים לאחר פטירתו הוריש את הבנין בחלקים שווים לשני בניו: יאיר ליבמן ז"ל ובן ציון ליבמן יבדל"א. לאחר פטירתו של יאיר ליבמן ז"ל הוא הוריש את חלקו לאמה של הנתבעת לאה ליבמן ז"ל. על פי הנטען בשנת 1998 חילקה לאה ליבמן ז"ל את חלקה בבניין בין ילדיה שהם הנתבעת, מר דורון ליבמן וגב' אוסנת ביטון. גב' אוסנת ביטון לה הועברה הבעלות על דירת התובעת מכרה את דירתה למר יוסף ברודז'יק ז"ל והאחרון מכר את הדירה לתובעת ולבעלה המנוח.

הפלוגתאות הדרושות להכרעה

בקיצור נמרץ אציין כי הצדדים חלוקים במספר עניינים כפי שיצוין להלן:

א.האם חלה על הסיטואציה המונחת לפני דיני העסקאות הנוגדות? אם לא איזה מערכת דינים חלה?

ב.בין אם התשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב או בשלילה יש להכריע זכותו של מי גוברת? לצורך כך יש להכריע בשאלה למי הבעלות בשטח המריבה.

ג.האם נפלה טעות ברישום צו הבית המשותף המתייחס לבנין? כפועל מכך האם יש להורות על תיקון צו הרישום?

ד.במידה והבעלות בשטח המריבה היא לתובעת האם לדירת הנתבעת זכות לרשום זיקת הנאה בשטח המריבה?

המסגרת הנורמטיבית החלה

סעיף 9 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") קובע: