אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גרינבוים ואח' נ' שפריר ואח'

גרינבוים ואח' נ' שפריר ואח'

תאריך פרסום : 17/08/2011 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חיפה
5257-11-08
17/08/2011
בפני השופט:
מעין צור

- נגד -
התובע:
אילנה גרינבוים
הנתבע:
1. דן שפריר
2. עו"ד
3. דן שפריר - משרד עורכי דין

פסק-דין

פסק דין

השתלשלות העניינים בהליך זה פורטה בהחלטתי מיום 20.7.11, ואני מפנה לדברים שנכתבו שם.

באותה החלטה הצבעתי בפני הצדדים על כך שהתביעה שכנגד הוגשה, לכאורה, שלא כדין, וביקשתי לקבל תגובתם בעניין זה.

הנתבעים הודיעו במסמך שהגישו ביום 16.8.11, כי הם מסכימים למחיקתן של התביעה ושל התביעה שכנגד, וכי ככל שיוחלט שלא למחוק את שתי התביעות הם חוזרים על התנגדותם להעברת ההליך למסלול דיון רגיל ולתיקון כתב התביעה.

ואילו התובעת הודיעה במסמך שהגישה ביום 16.8.11, כי היא מעוניינת שהתביעה והתביעה שכנגד יוותרו על כנן, תוך העברתן למסלול דיון רגיל והתרת תיקון כתב התביעה בצירופן של עילות נוספות. התובעת הוסיפה, כי הואיל ומתנהל בין בעלה לשעבר לבין הנתבעים הליך נפרד, היא חוזרת בה מהבקשה לצרפו כבעל דין בהליך זה. עוד ציינה, כי ככל שתתקבל בקשתה להעביר את התביעות למסלול דיון רגיל ולהתיר לה לתקן את כתב התביעה, תתייתר בקשתה לפיצול סעדים.

התובעת מנמקת עמדתה זו בכך ש"הדרך היחידה של התובעת לתבוע את הסכום המוגדל היא בדרך של תיקון תביעתה, מאחר ואינה יכולה להגיש תביעה חדשה או תביעה נפרדת שעלולה לעורר טענת התיישנות, ואילו בהמשכיות ההליכים כאן, לא יוכלו הנתבעים לעורר טענת התיישנות" (סעיף 5 לתגובתה).

נראה כי בנושא זה נתפסת התובעת לכלל טעות, שכן ההתיישנות נבחנת לגבי כל אחת מעילות התביעה באופן עצמאי (ראה: סעיף 6 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות")). המועד שבו הוגש כתב התביעה עצר את מירוץ ההתיישנות רק לגבי אותן עילות הכלולות בו. ואילו מן הבקשה לתיקון כתב התביעה עולה, כי ברצונה של התובעת לצרף עילה חדשה, אשר לא נכללה בכתב התביעה המקורי.

זאת ועוד: לגבי העילות הנכללות בכתב התביעה המקורי חל סעיף 15 לחוק ההתיישנות, שלפיו משך הזמן מאז שהוגשה התביעה ועד למחיקתה לא בא במניין תקופת ההתיישנות, ועל כן אין הבדל מבחינת התיישנותן של עילות אלה בין תיקון כתב התביעה במסגרת הליך זה, לבין מחיקת התביעה והגשתה מחדש. בשני המקרים התקופה שבה הייתה התביעה תלויה ועומדת אינה באה במניין תקופת ההתיישנות.

עם זאת, לנוכח עמדתה של התובעת אין לי אלא להידרש לבקשות התלויות ועומדות. אזכיר כי מדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ועל כן על מנת להתיר לתובעת לתקן את תביעתה כמבוקש על ידיה יש להורות תחילה על העברת התביעה למסלול דיון רגיל.

סדר הדיון יהא, איפוא, כדלקמן: תחילה אדון בבקשה שהגישו הנתבעים לסלק את התביעה על הסף. אם אמצא כי יש מקום לקבלה, יסיים הדבר את הדיון בתביעה, וממילא יתייתר הדיון בבקשה להעברתה למסלול דיון רגיל. ואילו אם אמצא כי יש מקום לדחות את הבקשה, אדון בבקשת התובעת להעבירה למסלול דיון רגיל ולהתיר לה לתקן את כתב התביעה. אם אעביר את התביעה למסלול דיון רגיל ואתיר תיקון כתב התביעה, יתייתר הדיון בבקשה לפיצול סעדים. ואילו אם תדחה בקשה זו אדון בבקשת התובעת לפיצול סעדים.

דיון בבקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף

מעיון בכתב התביעה עולה, כי מדובר בתביעה שמהותה "השבה".

על פי הנטען בכתב התביעה, ייצגו הנתבעים את התובעת ואת בעלה לשעבר בקניית נכס מקרקעין. במסגרת העסקה ערכו הנתבעים שומה עצמית של מס הרכישה בסכום של 12,156 ש"ח. בהתאם לשומה העצמית, מסרו התובעת ובעלה לשעבר לנתבעים שיק על סך 12,167 ₪ שמועד פרעונו הינו 22.8.08 שנמשך מחשבון של חברה שבבעלותם - "מאי- קשת שירותים פיננסיים בע"מ" (להלן: "חברת מאי קשת"), שנועד לתשלום מס הרכישה על ידי הנתבעים (להלן: "השיק").

רשות המיסוי ביטלה את השומה העצמית שהועברה אליה על ידי הנתבעים, והוציאה במקומה שומה אחרת.

הנתבעים לא שילמו את מס הרכישה, ולא השיבו לתובעת או לבעלה לשעבר את סכום השיק.

הנתבעים אף לא הודיעו לתובעת ולבעלה לשעבר על ביטול השומה העצמית ועל הוצאת שומה אחרת תחתיה, וגרמו להם נזקים שאותם בכוונת התובעת לתובעם בנפרד, ועל כן הגישה בקשה לפיצול סעדים.

בבקשתם עותרים הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, היעדר עילה, היעדר יריבות והשתק שיפוטי.

התובעת הגישה שתי תגובות לבקשה, האחת באמצעות באת כוחה הקודמת, והשניה באמצעות בא כוחה החדש. הנתבעים הגישו תשובה לתגובות.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים סבורה אני כי יש להורות על מחיקת התביעה מחמת היעדר עילה, ומשכך מתייתר הדיון ביתר הנושאים שהעלו הנתבעים בבקשתם.

בבואו של בית המשפט לבחון האם מגלה כתב התביעה עילה, השאלה הניצבת בפניו הינה, אם יהיה התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בכתב תביעתו. נקודת המוצא לדיון בבקשה הינה העובדות הנטענות בכתב התביעה. יש לצאת מהנחה כי עובדות אלה הינן נכונות ומוכחות, ולבדוק האם הן מקנות לתובע זכות לקבל את הסעד המבוקש על ידיו (ראה: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט, סיגא – הוצאה לאור בע"מ) בעמ' 171-172).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ