גרין קליטה ומיחזור בע"מ נ' אקו-לוגי טכנולוגיות עתידיות (א.ס.) בע"מ ואח'

החלטה

בקשת התובעת להפסקת התביעה כנגד הנתבע 2.

רקע עובדתי

התובענה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר כנגד הנתבעת 1, היא החייבת העיקרית וכנגד הנתבע 2, בטענה כי הוא ערב לחובות הנתבעת 1.

כנגד הנתבעת 1 ניתן פסק דין בהעדר הגנה, אשר בוטל באופן חלקי בהחלטת הרשם דורון יעקובי מיום 17.6.12. במסגרת החלטה זו, ניתן פסק דין חלקי כנגד הנתבעת 1 בסכום של 737,000 עליו הסכימו הצדדים, וניתנה בהסכמה רשות להגן לגבי יתרת סכום התביעה.

הנתבע 2 הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף בטענה של העדר יריבות, ולחילופין בקשת רשות להתגונן. לבסוף הגיעו הצדדים להסדר דיוני אשר לפיו תינתן לנתבע 2 רשות להתגונן ללא צו להוצאות, אשר אושר על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 17.6.12.

התובעת הגיעה להסכם פשרה עם הנתבעת 1, אשר קיבל תוקף של פסק דין בהחלטה מיום 19.8.13, במסגרתו שילמה הנתבעת 1 לתובעת סך של 450,000 ₪ והתביעה נגדה סולקה במלואה.

הסכום הכולל ששולם לתובעת על ידי הנתבעת 1 במסגרת פסק הדין החלקי והסכם הפשרה עולה על סכום התביעה כנגד הנתבע 2, ומכאן הבקשה להפסקת התביעה נגד הנתבע 2, בהתאם לתקנה 154(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

הנתבע 2 (להלן: "המשיב") התנגד לבקשה להפסקת התובענה ללא צו להוצאות, וביקש כי בית המשפט יחייב את התובעת לשאת בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000 (להלן: "התעריף המינימלי").

תמצית טענות המשיב

המשיב טוען כי מיד לאחר הגשת התביעה, פנה לתובעת (להלן: "המבקשת") בכתב, והבהיר כי אין למבקשת כל עילת תביעה נגדו.

המשיב טוען כי עבד כמנהל שכיר בנתבעת 1, וכי הוא אינו צד להסכם בין המבקשת לנתבעת 1 עליו ביססה המבקשת את תביעתה, ואינו ערב לו. החתומים על ההסכם הם המבקשת והנתבעת 1 בלבד. המבקשת התבססה על סעיף סתום בהסכם שלפיו "החותם ערב אישית לביצוע התשלום בפועל", אולם המשיב כלל אינו חתום על ההסכם.

בנוסף, מעולם לא דובר על האפשרות כי המשיב יערוב באופן אישי להסכם.

המבקשת הגישה תצהירי עדות ראשית אשר לא היה בהם כדי לסתור את טענות המשיב.

בהתאם לתקנה 154(ב) לתקנות, קיימת חובה לפסוק הוצאות לטובת המשיב בהיעתרות בית המשפט להפסקת תובענה, ואי פסיקתן הינה החריג לכלל. במקרה דנן, עמדו בפני המבקשת אפשרויות רבות לייתר את ההליכים כנגד המשיב, אך המבקשת עמדה על המשך קיום ההליך נגדו, מה שגרם לו לטלטלה נפשית והוצאות משפטיות רבות. אשר על כן, טוען המשיב כי יש לחייב את המבקשת בהוצאות ושכ"ט, וכן לשקול הטלת תנאים נוספים להפסקת התובענה – לרבות תנאים להגשתה מחדש.

תמצית טענות המבקשת

בניגוד לטענות המשיב, הרי שהוא ערב באופן מובהק להתחייבויות הנתבעת 1 בהתאם להסכם. אין מחלוקת כי המשיב חתם על ההסכם בשם הנתבעת 1, וההסכם קבע במפורש בסעיף 12 כי החותם ערב אישית לביצוע התשלום בפועל. אשר על כן, היה מקום להגיש את התביעה נגדו.

מכל מקום, שאלת חבותו של המשיב לא התבררה, שכן ההליך לא נוהל עד תומו. טענותיה של המבקשת נגד המשיב הפכו תיאורטיות שלא באשמת המבקשת, אלא לאור העובדה שסכום התביעה שולם על ידי הנתבעת 1.

משהתביעה נגדו לא נדחתה לגופה, אין לפסוק הוצאות לזכותו, ובנסיבות העניין אף ראוי לפסוק הוצאות נגד המשיב ולטובת המבקשת.

המשיב לא צירף ראיות לתשלום שכר טרחה על ידו, ומחדל זה מחייב הימנעות מפסיקת שכר טרחה לזכותו.