גרין נ' סמלר

פסק דין

לפני בקשת המבקש לפי פקודת ביזיון בית המשפט על החלטת המפקחת על הבתים המשותפים, אשר אישרה הסכם פשרה, שנחתם בין המבקש למשיב.

בהתאם להחלטה מיום 20.1.13, ולאחר שתי החלטות קודמות שניתנו בעניין, הוריתי למבקש להעביר את הבקשות שהוגשו על ידו בתיק, וההחלטות שניתנו בהן, לתגובת המשיב.

ביום 4.2.13 הודיע המבקש על ביצוע מסירה לבא-כוחו של המשיב, עו"ד צ. מועלם, והחלטה בהתאם ניתנה ביום 6.2.13.

בהודעת עו"ד מועלם לתיק מיום 7.2.13 הודיע עוה"ד כי הוא אינו מייצג את המשיב, וכי המשיב נפטר לפני למעלה משנתיים.

בהחלטה שניתנה באותו יום, הוריתי למבקש להודיע מדוע לא עדכן דבר פטירת שכנו לבניין, המשיב, ולו ברמז בכל בקשותיו, וכן התבקש המבקש ליתן טעם מדוע לא תמחק בקשתו תוך חיובו בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

המבקש הגיש תגובה, לפיה "לא ידע" שהמשיב (שכנו לבניין, המתגורר בקומה מעליו!) נפטר, וביקש את עזרת בית המשפט ועו"ד מועלם ב"איתור הגורם המתאים" לטיפול בענייני הבית המשותף.

עם כל ההבנה לכך שהמבקש אינו מיוצג, הרי שהדבר היה נתון לבחירתו מלכתחילה, אף לאורכו של הליך – לא ארוך במיוחד - זה הוצע למבקש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, ככל שהחלטות בית המשפט אינן נהירות לו (ראו: החלטה מיום 21.1.13). המבקש בחר שלא לקבל ייעוץ או ייצוג כאמור.

המבקש הגיש בתיק מספר בקשות, ארוכות ומסורבלות, כאשר בית המשפט נדרש לברור מתוכן את השאלה האחת שהייתה במחלוקת (העניין היחיד לו התחייב המשיב המנוח בהסכם שאושר ע"י המפקחת), דבר אשר יכול היה להיחסך לו היה המבקש מיוצג כאמור. אף התיק כולו לא היה נפתח מלכתחילה, לו היה המבקש מיוצג, ובא-כוחו בוודאי היה אומר לו שאין טרם בפתיחת הליך לפי פקודת ביזיון בית משפט כנגד אדם אשר נפטר זה מכבר, למצער – היה מיידע דבר הפטירה במועד הגשת הבקשה.

בית המשפט אינו יכול לסייע לצד למצוא את בעל דינו הנכון, בפרט כאשר מדובר בהליך בו עסקינן, קרי: ביזיון על החלטה.

התוצאה היא כי בקשת המבקש לפי פקודת ביזיון בית משפט נמחקת. לפנים משורת הדין, והפעם, אין אני מוצאת לחייב את המבקש בהוצאות לאוצר המדינה.

הדרך פתוחה בפני המבקש למצוא את בעל דינו הנכון, ולנהל הליך מתאים בפני המפקחת על הבתים המשותפים – תחילה.

המזכירות תשלח למבקש ולעו"ד מועלם (לידיעה בלבד) את פסק הדין.

ניתן היום, ב' אדר תשע"ג, 12 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.