גרין מחזור במכולות ואח' נ' צחי טרקטורונים בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לפרוע חוב בגין שירותי פינוי והובלה מאתרי בנייה שהוזמנו ובוצעו בפועל כאשר התמורה בגינם לא הועברה עד היום.

במסגרת כתב התביעה, טענה התובעת כי במהלך שנת 2010 הזמינה הנתבעת 1 מהתובעת שירותי פינוי והובלה משני אתרי בנייה.

התובעת ביצעה 27 הובלות שונות של מכולות משני אתרי בנייה, האחד ברחוב רוטשילד בתל אביב והאחר, בפרויקט YOU בתל אביב.

לטענת התובעת, הנתבעת 1 קיבלה לידיה מהחברות הקבלניות באתרים השונים, את מלוא התמורה בגין ההובלות שנמנו לעיל, אך לא העבירה לידי התובעת את הסכומים המגיעים לה כדין.

הוסיפה התובעת וטענה כי יש לחייב את הנתבעים 2 ו – 3 כמי שהינם בעלי מניות ומנהלים בנתבעת 1, שעה שמתקיימים התנאים הנקובים בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי הצדדים התקשרו ביניהם בהסכם למכירת קווי פינוי והובלה ביחס לשני אתרי הבנייה וזאת בכפוף למתן אפשרות לתובעת לבחון את פעילות הפינוי מאותם אתרים במשך תקופה בת תשעים יום. הצדדים הוסיפו והגיעו לכלל הסכמה על פיה, בתקופה הראשונה של אותם תשעים הימים הראשונים, תקבל הנתבעת סך של 50 ₪ + מע"מ לכל פינוי של מכולה, בעוד התובעת תגבה את היתר.

על אף הסכמות אלו, כשלה התובעת במתן השירותים לשני האתרים שעה שלא התייצבה לפינוי במועדים שנתבקשה להם על ידי הקבלנים במקום, עד כי הופסקה עבודתה באחד מן האתרים, והנתבעת שבה לתת שירותים באותו פרויקט.

באשר לאתר השני, טענו הנתבעים כי התובעת המשיכה במתן השירות, תוך גביית מלוא התמורה מהקבלן באתר (אתר רוטשילד) ותוך גריפת חלקה של הנתבעת 1 לכיסה, בניגוד לכל דין.

לטענת הנתבעים, לא אך שהתובעת אינה זכאית לקבלת התמורה הנקובה בכתב התביעה, אלא שיש לחייב את הנתבעת ומנהלה בנזקי הנתבעים.

מעל כל אלו, טענו הנתבעים 2 ו – 3 כי אין כל מקום לחיובם באופן אישי, וכי לא קיימת כל הצדקה שבדין להרמת מסך.

הנתבעת 1 הוסיפה והגישה כתב תביעה שכנגד וזאת כנגד התובעת ומנהלה.

במסגרת כתב התביעה שכנגד, חזרה על הטענות המופיעות בכתב ההגנה והוסיפה וטענה כי עקב מעשי ומחדלי התובעת, נגרמו לה נזקים הכוללים אי העברת עמלות כמפורט בהסכמה בין הצדדים בגין הפרויקט ברח' רוטשילד, כמו גם אובדן רווחים עתידיים.

לשיטת התובעת שכנגד חובה של הנתבעת, לאחר קיזוז התמורה אותה קיבלה התובעת שכנגד בגין עבודות הנתבעת שכנגד, עומד ע"ס של 25,520 ₪.

הנתבעים שכנגד הכחישו את טענות התובעת שכנגד, ואף טענו כי ממילא לא ניתן בהתאם להוראות הדין או מהותית לחייב את הנתבע שכנגד 2.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, נתתי דעתי לעדויות הצדדים, שמעתי את סיכומי הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלק הארי שלה, ככל שהיא מתייחסת לנתבעת 1 ולהידחות ביחס לנתבעים 2 ו – 3. כמו כן, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה שכנגד להידחות. טעמיי להלן.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת ביצעה הובלות של מכולות משני אתרים בתל אביב. כמו כן, אין הצדדים חלוקים על כך שבגין כל מכולה היה הקבלן (מזמין העבודה באתר) אמור לשלם סך של 700 ₪ בתוספת מע"מ.

הנתבעים לא חלקו על כך כי שולמה לנתבעת 1 תמורה המתייחסת ל – 27 הובלות של מכולות לפי חישוב של 700 ₪ בתוספת מע"מ למכולה.

במסגרת הדיון בפני הוכיחו הנתבעים כי אכן הייתה הנתבעת 1 זכאית לקבל 50 ₪ בתוספת מע"מ בגין כל מכולה.

מעבר לנתונים וההסכמות שנמנו לעיל, היו הצדדים חלוקים ביניהם ביחס לסוגיות הבאות: