גרוס נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפני ערעור על גזר הדין שהטיל בית משפט לתעבורה תל-אביב-יפו (כב' סגן הנשיא י' ויטלסון) בעקבות הסדר טיעון בו הורשע המערער בכתב אישום מתוקן בעבירה בניגוד לתקנה 144 לת"ת. יחד עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה.

כתב האישום תיקון כך שנסיבות המקרה שלכאורה חמורות הן, באי הושטת עזרה לנפגע בתאונת דרכים שגרם המערער, מותנו. כך שהרבה מהחומרה בהן ירדה. כאמור היה בין הצדדים הושג הסדר טיעון בבית משפט קמא במסגרתו התביעה עתרה ל 45 ימים פסילה בפועל, קנס ופסילה על תנאי והסניגור רשאי היה לטעון בטענותיו באותה מסגרת. בסופו של יום קיבל בית משפט קמא את הסדר הטיעון ודן את המערער לקנס של 2000 ₪ הטיל עליו 45 ימי פסילה בפועל וכן פסילה של 4 חודשים על תנאי למשך 3 שנים. ראש נוסף לערעור, דבריו של בית משפט קמא בחלק המינהלי בראשית גזר הדין "מדובר בעבירה מכוערת שכולה בתחום ההתנהגות...".

הלכה היא, ראה למשל ע"פ 3015/09 מ"י נ' פואד קדיח (לא פורסם, 20.7.10) שאין ערכאה הערעורית מתערבת בענישה של ערכאה הדיונית אלא בנסיבות חריגות של סטיה ברורה ממדיניות הענישה הראויה. אין ספק שבמקרה שבפנינו אין סטיה כזו.

יחד עם זאת, בית משפט קמא ברישא לגזר הדין, כתב בנוסף לכך שמדובר בעבירה מכוערת שהדבר היחידי שהוא יכול לזקוף לזכותו של המערער זה "חזרה מכפירה".

אינני חושב שבכך טעה בית המשפט, מדובר במי שנוהג משנת 70' אדם בן 64 לחובתו כולל העבירה הנוכחית 5 הרשעות בדין. הקודמת בה הורשע היא מ 16.2.04 אז חצה ברגליו כביש שלא במעבר חציה.

מדובר בנהג כה זהיר ללא הרשעות שחובה היה על בית משפט קמא להביא זאת בחשבון.

כך, צודק ב"כ המערער באומרו שבהינתן הסדר הטיעון לתיקון כתב האישום הגם שעסקינן בעבירה מכוערת בנסיבות כיעורה פוחת.

הנני איפה מוצא לתקן את גזר דינו של בית משפט קמא, בחלק האופרטיבי הפסילה של חודשיים למשך שנתיים, וכן אתקן את החלק המילולי בשנותי את הרישא לאמור בגזר הדין, ובמקום מה שכתוב יהיה מדובר אומנם בעבירה מכוערת אך בנסיבות התנהגותו של המערער, אפשר לומר שאין מדובר בנסיבות מכוערות.

יתר האמור בגזר הדין בחלק המילולי ובחלק האופרטיבי נשאר על כנו.

ניתנה והודעה היום ז' סיון תשע"א, 09/06/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט