גרוס ואח' נ' קפלושניק ואח'

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה כספית בסך של 49,624 ₪, שהוגשה בסדר דין מקוצר, שעילתה תשלום דמי תיווך.

1.כתב התביעה הוגש על ידי המשיבים, מתווכים במקרקעין, כנגד המבקש 1 , כמי שחתם על הסכם התיווך, וכנגד המבקשת 2, אשת המבקש 1, כבעלת הדירה ברח' הפרחים 19/36 ברעננה (להלן :"הדירה"), נשוא הסכם התיווך.

על פי האמור בכתב התביעה, ביום 19/01/2011 חתם המבקש 1, בשם המבקשת 2, על הסכם למתן שירותי תיווך בבלעדיות ביחס לדירה. לכתב התביעה צורף הסכם התיווך בבלעדיות וטופס בעלי נכס. המחיר המבוקש למכירת הדירה, בהתאם להסכם, עמד על 1,400,000 ₪.

תקופת הבלעדיות נקבעה בהסכם מיום 19/01/2011 ועד ליום 19/05/2011.

2.המשיבים פעלו בהתאם להוראות הסכם התיווך והחלו מיד לאחר החתימה על ההסכם בפעולות שיווק אינטנסיביות. על אף שנמצאו שני קונים פוטנציאליים אשר הציעו הצעה לרכישת הדירה, האחד במחיר של 1,325,000 ₪ והשני במחיר של 1,330,000 ₪, ועל אף שהמשא ומתן עם הרוכשים הפוטנציאליים היה בשלב מתקדם, ואף הוחלפו טיוטות הסכם מכר, הכשילו המבקשים בחוסר תום לב את המשא ומתן עם הרוכשים הפוטנציאליים.

לטענת המשיבים, המבקש1 ניהל, במקביל ומאחורי גבם, משא ומתן עם קונה נוסף, שלא הובא על ידי המשיבים, כל זאת על מנת להתחמק מתשלום דמי התיווך.

בסופו של דבר, נמכרה הדירה בתוך תקופת הבלעדיות, שלא באמצעות המשיבים.

3.משכך, נטען בכתב התביעה, כי המבקשים הפרו את הוראות הסכם התיווך הקובע כי במידה והנכס יימכר בתוך תקופת הבלעדיות, לקונה שלא הופנה על ידי המשיבים, על המבקשים יהא לשלם דמי תיווך בשיעור של 3% ממחיר העסקה בתוספת מע"מ כחוק.

לפיכך, עותרים המשיבים לחייב המבקשים בתשלום דמי התיווך בסך של 3% ממחיר העסקה, הנקוב בהסכם התיווך בסך של 1,400,000 ₪, בצירוף מע"מ כחוק.

טענות המבקשים בבקשת הרשות להתגונן :

4.כטענה מקדמית טענו המבקשים כי אין כל יריבות בין המבקשת 2 למשיבים, מאחר ולא התקשרה עם המשיבים בהסכם כלשהו וממילא לא הפרה כל חובה כלפיהם.

5.לגוף העניין, אין המבקשים חולקים על כך כי נחתם הסכם תיווך בבלעדיות בין המבקש 1 למשיבים, וכי בסופו של יום נמכרה הדירה לקונה, שלא הובא על ידי המשיבים, וזאת בטרם הסתיימה תקופת הבלעדיות.

יחד עם זאת, טוענים המבקשים כי בנסיבות העניין, כפי שיפורט להלן, אין מקום לחייבם בתשלום דמי התיווך למשיבים.

6.המבקשים, אשר עמדו בפני רכישת בית מגורים חדש, ביקשו למכור את הדירה בבעלותם באופן מיידי מאחר ונזקקו לכספים על מנת לעמוד בתשלומי התמורה עבור בית המגורים החדש.

מפאת דחיפות העניין, ביקש המבקש 1 להיעזר בשירותי תיווך ומשכך, פנה למשיבים. טרם החתימה על הסכם התיווך הבהיר המבקש 1 למשיבים כי הוא מעוניין למכור את הדירה באופן מיידי וללא דיחוי.

המשיבים הציגו בפני המבקש 1 מצג לפיו מדובר ב"נכס אטרקטיבי" שניתן למוכרו בתוך זמן קצר בלבד, כי ברשותם מאגר נרחב של רוכשים פוטנציאליים לדירה, וכי לא תהא מניעה למכור את הדירה עוד בטרם יגיע מועד פירעונם של התשלומים החלים על המבקשים בעסקת רכישת בית המגורים.

המשיבים התנו את מתן שירותיהם בחתימת המבקש 1 על טופס להזמנת שירותי תיווך בבלעדיות.

לטענת המבקש 1, הסכים לחתום על טופס הבלעדיות אך בשל מצגי המשיבים כאמור לעיל, ומתוך אמונה כי המשיבים יקיימו הבטחתם ויפעלו למכירת הדירה הרבה לפני תום תקופת הבלעדיות. לטענתו, אילולא מצגי המשיבים, לא היה חותם על טופס הבלעדיות אלא פונה למספר משרדי תיווך במקביל.

7.על אף הבטחות המשיבים, רק בשלהי חודש מרץ 2011, ולמעלה מחודשיים מיום החתימה על הסכם התיווך, הפנו המשיבים לראשונה, רוכשת פוטנציאלית לדירה.