החלטה
החלטה זו, יסודה בבקשה למתן הוראות שהגישה המנהלת המיוחדת ביום 22.6.10.
במסגרת אותה בקשה נטען, כי החייבים עושים כל שלאל ידם, על מנת לסכל ניסיונותיהם של המנהלת המיוחדת והשמאי שמונה במסגרת הליך זה, לפקוד את הנכס בו מתגוררים החייבים.
בין לבין ובהעדר תגובת ב"כ החייבים דאז – עו"ד רפי בוקר, על אף חלוף המועד שניתן לצורך כך, הודיעו החייבים על החלפת ייצוגם.
ביום 3.8.10, הוגשה תגובת החייבים לבקשה, במסגרתה, לא זו בלבד שנטען כי המנהלת המיוחדת פקדה את נכס החייבים, בלא כל הודעה או תאום מראש ומבלי שהצטיידה בצו בימ"ש המתיר לה לעשות כן, אלא שבנוסף עתרו החייבים לפיטורי המנהלת המיוחדת מתפקידה, עקב התנהלות בלתי הולמת ובלתי ראויה מצידה.
ביום 30.8.10, הוגשה תגובת אחד הנושים העיקריים – א.א.טסה, הן ביחס לבקשה למתן הוראות שהגישה המנהלת המיוחדת והן ביחס לבקשת החייבים לפטר את המנהלת המיוחדת מתפקידה.
לטענת הנושה, לא זו בלבד שהמנהלת המיוחדת אינה נזקקת לצו מפורש, המתיר לה לפקוד את נכס החייבים, שעה שביהמ"ש הורה על מינוי שמאי בהליך ואף ניתנו הוראות נלוות לכך, אלא שהמנהלת המיוחדת מבצעת תפקידה במסירות ובחריצות וכי כל מטרתה של הבקשה לפיטורי המנהלת המיוחדת הינה, ניסיון נואל לעכב ולסכל ההליכים בתיק.
ביום 21.9.10 הוגשה מטעם המנהלת המיוחדת, בקשה דחופה למאסרם של החייבים, לאחר שאלה ממאנים לפעול בהתאם להחלטת ביהמ"ש, המורה על תשלום שכרו של השמאי ע"י קופת הכינוס, החייבים והנושה – א.א.טסה בחלקים שווים. כן ממאנים החייבים לאפשר לשמאי להתחיל בעבודתו ולפקוד את הנכס.
אם לא די בכך, הרי שע"פ המפורט בבקשה, צברו החייבים פיגורים בשיעור ניכר של כ-17,000 ₪.
לטענת המנהלת המיוחדת, סירובם של החייבים לפעול בהתאם להחלטת ביהמ"ש, הן ביחס לשכרו של השמאי והן ביחס למתן אפשרות כניסת השמאי והמנהלת המיוחדת לנכס החייבים, מהווה בזיון ביהמ"ש, כהגדרתו בסעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט.
עיינתי בבקשת המנהלת המיוחדת, בתגובות החייבים והנושה . מתברר כי הגם שחלפו 6 חודשים ממתן החלטתי על מינויו של שמאי בהליך ועל תשלום שכרו לשם תחילת עבודתו, עד למועד כתיבת שורות אלה, לא נעשתה פעולה משמעותית לקידום אפשרות מימוש נכסי החייבים.
למעשה, הליך פשיטת הרגל בעניינם של החייבים "תקוע" מזה חודשים רבים, בניגוד גמור להוראות ביהמ"ש בעניין וללוח הזמנים שהוקצב לצורך כך, זאת בלא כל הודעה מעדכנת ומנומקת מטעם החייבים.
אין זה סביר וכל שכן ראוי, למנוע משמאי שמונה ע"י ביהמ"ש, להתחיל במלאכתו ובהשגות החייבים על התנהלות המנהלת המיוחדת, ככל שיש בהן ממש, אין משום הצדקה לקשיים ולמכשולים שהציבו החייבים בפני השמאי.
אם אכן פניהם של החייבים להתנהלות נקיית כפיים ותמת לב, היה עליהם לעשות כל הדרוש על מנת שהשמאי יחל ואף יסיים מלאכתו בפרט בהיותו זרועו הארוכה של בית המשפט.
צר לי, אך לא אוכל לומר כי כך נהגו החייבים ודי בכך שלא פעלו להפקיד הסכום הדרוש, כהשתתפותם בשכרו של השמאי, על מנת להעיד כי פניהם של החייבים אינם ל"שלום"
אם לא די בכך, הרי שע"פ המפורט בבקשת המנהלת המיוחדת, החייבים שבים וצוברים פיגורים בתשלומיהם החודשיים בשיעור ניכר וכך למעשה נהנים החייבים ממטרייה רחבה של הגנות ע"פ פקודת פשיטת רגל, מבלי לאפשר ל"קצין" ביהמ"ש לבצע תפקידו ואף מבלי לשלם הסכום הנדרש לטובת נושיהם.
בנסיבות המפורטות לעיל, נראה אכן כי קיימת הצדקה ואף הכרח לכוף על החייבים ביצוע וכיבוד החלטות שיפוטיות תוך הטלת סנקציות קשות, אשר יבטיחו ישומן המלא של הנחיות ביהמ"ש.
יחד עם זאת ואך בשים לב להחלפת ייצוג החייבים, הנני ליתן בידי החייבים הזדמנות אחרונה בהחלט להסרת המחדלים מטעמם ובכלל זה, מתן אפשרות לשמאי ולמנהלת המיוחדת לפקוד את נכס החייבים וכן, להשלים סילוק מלוא הפיגורים בתשלומים החודשיים.
ב"כ החייבים יפעל להמציא למנהלת המיוחדת בתוך 7 ימים, רשימת מועדים מוצעת לביקור בנכס, אשר תכלול לכל הפחות 5 מועדים שונים בטווח של 10 ימים.
המנהלת המיוחדת תודיע לב"כ החייבים, לאחר תיאום מול השמאי, המועד בו מתעתדים היא והשמאי לפקוד את הנכס, בהתראה מוקדמת של 24 שעות.