ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריית שמונה
|
5993-11-11
22/02/2012
|
בפני השופט:
רבקה איזנברג
|
- נגד - |
התובע:
יואל גרונר
|
הנתבע:
1. נג'אח אבו אל ח'יר 2. משרד הבטחון
|
|
החלטה
1.בפניי בקשת הנתבע 2-משרד הביטחון (להלן:"הנתבע") , להתיר לו להיות מיוצג בתביעה זו שעניינה תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים.
לטענת הנתבע, אין אצלו מערך הולם להופיע בתיקים הרבים מסוג זה וכי כבר נקבע כי נציג היועץ המשפטי לממשלה,מוסמך לייצג את המדינה בכל ההליכים שהמדינה צד להם ,לרבות בפני ביה"מ לתביעות קטנות.
2.התובע התנגד לבקשה וטען כי ייצוג הנתבע יפגע בו שכן הוא אינו בקיא בהליכי משפט.
דיון:
3.לאחר שעיינתי בבקשה, שוכנעתי כי אין להיעתר לה.
הכלל שנקבע בסעיף 63 (א) לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984 אוסר ייצוג על ידי עורך דין בתביעה קטנה, אלא אם קיימים "טעמים מיוחדים שירשמו" להתרת הייצוג.
הבסיס לאיסור ייצוג בביה"מ לתביעות קטנות נובע מכך שמטרת ביהמ"ש לתביעות קטנות ליתן מענה לאזרח הפשוט שמתקשה להביא את עניינו בהליך משפטי מקובל ולהבטיח הליך מהיר, קל ושוויוני שיוכל להוות חלופה להליך המשפטי הרגיל.
אמנם ע"פ סעיף 4 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), התשי"ח-1958 המדינה מיוצגת בביה"מ ע"י היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו. יחד עם זאת כבר נקבע כי סעיף זה יש לפרש: "כך שהוראותיו תתיישבנה עם הוראותיו ותכליתו של סעיף 63 לחוק ביהמ"ש. סעיף 4 לחוק מתיר ייצוג המדינה גם על ידי נציג היועמ"ש שאיננו משפטן ולפיכך, כדי להתיר למדינה להיות מיוצגת תוך סטייה מהכלל הנקוב בסעיף 63 לחוק ביהמ"ש, שומה אף עליה להראות על אותם "טעמים מיוחדים" המצדיקים זאת. ברור כי סע' 4 לחוק איננו מתיר כשלעצמו סטייה גורפת מהוראות סע' 63 לחוק ביהמ"ש בכל פעם שהמדינה הינה בעלת דין בבית המשפט לתביעות קטנות" ( מתוך ת"ק (ת"א) 25197-03-10 מדינת ישראל – מנהל מיסוי מקרקעין מרכז נ' יעקב שאולי וראה גם ת"ק (ב"ש) 1910/06 קאיד אבולקיען נ' מדינת ישראל משטרת ישראל , ת"ק (ב"ש) 35381-07-11 מדינת ישראל- שירות בתי הסוהר נ' רמי אבוסדרוס ).
4.אמנם , אין לשלול אפשרות שבנסיבות מסוימות יותר ייצוג המדינה בבית משפט לתביעות קטנות. אולם, בבקשה שבפניי לא הובא כל טעם המצדיק סטייה מהוראת סעיף 63 (א) לחוק.
עצם הטענה כי אין לנתבע "מערך הולם" להופיע בתביעות הרבות או כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של התובע, אין בה כשלעצמה, כדי לענות על דרישת "הטעמים המיוחדים" הנדרשת כאמור לצורך התרת ייצוג בבית משפט לתביעות קטנות. מדובר בטענות סתמיות אשר ניתן להעלותן בכל מקרה של תביעה מסוג זה המתנהלת בבית משפט לתביעות קטנות.
פריסת מלוא היריעה העובדתית והעלאת טענות ההגנה בתיק זה, כמו ביתר התיקים המתנהלים בביה"מ לתביעות קטנות,תיתכן גם באמצעות נציג שאיננו עורך דין, או מתמחה ולא הוצג כל טעם מדוע תביעה זו שונה מיתר התביעות המתנהלות בביה"מ לתביעות קטנות.
התרת הייצוג תגרום לחוסר שוויון בין הצדדים, או לחילופין לכך שגם התובע יאלץ להוציא כספים לצורך ייצוג ע"י עו"ד (לאחר הגשת בקשה בעניין),תוך שבכך נפגעת מטרתו ותכליתו של ההליך בפני ביה"מ זה,כמפורט לעיל.
לאור כל האמור ומאחר שלא שוכנעתי כי קיים טעם מיוחד על פיו הנתבע לא יוכל לנהל הגנתו כאשר ייוצג על ידי מי מעובדיו שאיננו עורך דין, או מתמחה,הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ב, 22 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.