גרון נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים לעניין נכות כללית (דרגת אי כושר).

2.למעשה מדובר כאן בערעור שלישי באותו נושא. הערעור הראשון נסוב על קביעת הוועדה לעררים שהמערער לא איבד את כושרו להשתכר החל מיום 1/11/05 בתיק בל 2682/07 מיום 31/12/08 על ידי כב' השופטת מ. אריסון-חילו, בו הגיעו ב"כ הצדדים להסכם פשרה ועניינו של המערער הוחזר לוועדה לעררים לעיין אי כושר, וכי הוועדה תתייחס לנסיבותיו האישיות נכותו, השכלתו וגילו של המערער. כמו כן חויבה הוועדה להתייחס באופן מנומק לשלוש אישורים הרפואיים משנת 2006 של ד"ר אריאל רוגין, רופא קרדיולוג.

3.בעקבות פסק הדין בתיק בל 2682/07 התכנסה הוועדה לעררים ביום 17/3/09 וגם הפעם נקבע כי המערער לא איבד את כושרו להשתכר ודחתה את הערעור. על החלטה זו הוגש ערעור בתיק בל 2279-04-09 בפני כב' השופטת פריימן. גם הפעם הסכימו ב"כ הצדדים על החזרת הדיון לועדת העררים, שתשב בהרכב חדש וכי הוועדה תבחן את דרגת אי הכושר של המערער וניתן פסק דין בנדון ביום 31/5/10. כן נפסק כי הפרוטוקולים של ועדות אי הכושר הקודמות לא יעמדו בפני הוועדה.

4.ביום 15/8/10 התכנסה הוועדה לעררים בהרכב חדש. הוועדה ביקשה לקבל חוות דעת רופא אורטופדי וחוות דעת של רופא אף-אוזן-גרון. רופא אורטופד קבע למערער 10% נכות החל משנת 1975 בגין הגבלה קלה בעמוד השדרה מתני. גם רופא אף-אוזן-גרון קבע למערער 10% נכות החל מיום 2/1/07 בגין ליקוי שמיעה בתדרים הגבוהים וטנטון.

בנוסף, יש למערער נכות בשיעור של 40% החל מיום 1/11/05 בגין האוטם בשריר הלב שבו לקה ביום 9/4/05.

5.ביום 2/2/11 התכנסה הוועדה לעררים לדון פעם נוספת בעניינו של המערער ודחתה את הערעור. הוועדה לעררים קבעה כי המערער לא איבד מכושרו להשתכר ומכאן הערעור הנוכחי בסיבוב השלישי.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

6.בסעיף ו' לפרוטוקול הוועדה מיום 2/2/11 קבעה הוועדה כדלקמן:

"לאור חוות הדעת הרפואיות הנוספות שהתבקשו בדיון הקודם הוועדה מוסיפה הגבלות לגבי עבודה, כדלקמן: צורך להימנע מחשיפה לרעש, צורך להימנעות בעבודה הכרוכה בהליכה ממושכת, עמידה ממושכת והרמת משאות כבדים.

לאור זאת, הוועדה רואה בתובע כבעל כושר עבודה מלא במגבלות ובתנאים שפורטו לעיל ולכן ערעורו של התובע נדחה. התובע מסוגל לעבוד באותן עבודות אשר מצוינות בדו"ח השיקום מיום 27/3/06, כרטיסן בחניון, טלמרקטינג".

7.אין בהחלטת הוועדה לעררים התייחסות כלשהי לעובדה, כי המערער הינו אדם מבוגר, בן 63, חסר השכלה, אשר עבד רק בעבודות פיזיות קשות במשך למעלה מ-40 שנה. בנוסף לכך מחלת הלב בה הוא לוקה, בצירוף ליקוי שמיעה וטנטון ומגבלות אורטופדיות המונעות ממנו את האפשרות להרמת משאות כבדים, או עמידה ממושכת או הליכה ממושכת פוגעים באופן משמעותי ביכולתו לעבוד, ו/או להשיג עבודה חלקית או במשרה מלאה.

8.בנוסף, להסתמך על דו"ח שיקום מיום 27/3/06, כאשר המערער סבל מאותו מועד רק מהבעיה הלבבית ולא נקבעו לו עדיין נכויות בתחום האורטופדי וכן בגין טנטון וליקוי שמיעה – הינה בגדר התעלמות מוחלטת מחלק מהלקויות הנוספות של המערער, ואשר לגביהן לא היתה כל התייחסות בדו"ח השיקום ומן הראוי היה לקבל דו"ח שיקום עדכני לפני קביעת כושרו לעבוד.

9.הוועדה הסתמכה על דו"ח השיקום מיום 27/3/06, שקבע כי המערער מתאים לעבודה ככרטיסן בחניון או בטלמרקטינג. להציע לאדם הסובל מליקוי שמיעה ומטנטון לעבוד בטלמרקטינג, כשכל העת צריך לדבר בטלפון, כשמדובר בנוסף באדם חסר השכלה – כמוה כלשים מכשול בפני עיוור....

10.כמו כן בפרוטוקול ועדת הערר אין כל רישום ביחס למסמכים הרפואיים שהיו בפני הוועדה וגם זהו פגם משפטי בהתנהלות הוועדה. אין כל התייחסות מפורשת למסמכים הרפואיים, שכן היו בפני הוועדה ולא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הוועדה בקביעותיה.

11.בנסיבות אלה אני מקבלת את הערעור ומבטלת את החלטת הוועדה לעררים מיום 15/8/10 ומורה על החזרת הדיון לוועדה לעררים, לקביעת דרגת אי כושר.

12.על ועדת העררים לדון בכושרו ו/או אי כושרו וזאת תוך התייחסות מפורשת להשכלתו, לגילו ולנכויותיו.

כמו כן על הוועדה להסביר ולנמק את החלטתה ביחס לשאלת כושר השתכרותו של המערער או כי כושרו לעבוד.

בנוסף, על הוועדה להתייחס במפורש לאישורים הרפואיים הקיימים ושהוגשו מטעם המערער בתיק והמתייחסים לאי כושרו לעבוד.

13.יש לערוך למערער חוות דעת עדכנית של פקידת השיקום ביחס לכושרו של המערער להשתכר ואשר תונח בפני הוועדה לעררים.