גרובר נ' שחר-שילוח

פסק דין

מבוא ועובדותו מוסכמות:

1.בפניי תביעה כספית לפיה התובע מבקש לחייב את הנתבע בתשלום סך של 150,202.46 ש"ח ליום הגשת התביעה, 16.12.11.

2.התובע עוסק בגידול ושיווק צמחי קקטוסים, ובין היתר צמח הידוע בשם "ההודיה" (להלן: "צמח ההודיה").

במועדים הרלוונטיים לתביעה ניהל הנתבע עסק בשם "שחר טבע" (להלן: "העסק"), אשר עסק במכירת צמח ההודיה.

3.במהלך שנת 2007 רכש הנתבע מהתובע את צמח ההודיה ושילם תמורתו בהתאם לחשבוניות מס אשר הנפיק התובע.

4.ביום 20.11.07 היה הנתבע מעורב בתאונת דרכים (להלן: "התאונה"), וחודש ימים לאחר מכן, ביום 20.12.07 הוא התקשר בהסכם עם מר יואב מרקין (להלן: "מרקין") למכירת העסק (להלן: "ההסכם") כנגד התחייבותו של מרקין לסלק את חובות העסק בסך של 200,000 ש"ח ותשלום נוסף לנתבע בסך של 850,000 ש"ח ב-12 תשלומים חודשיים שווים בסך של כ-71,000 ש"ח לחודש.

יצויין כי העסק של מרקין נקרא "הודיה טבע".

5.החל מיום 31.1.08 הנפיק התובע חשבוניות מס וקבלות על שם מרקין ואף קיבל המחאות שנמשכו מחשבונו בגין הסחורה אשר מכר.

טענות הצדדים:

6.לטענת התובע, בתחילת שנת 2008 הזמין הנתבע אצלו סחורות כפי שנהג בעבר והוא סיפק לו את הסחורה בהתאם. התובע הנפיק חשבוניות מס על שם הנתבע, אולם האחרון מחק את שמו ורשם תחתיו את שמו של מרקין. משפנה התובע לנתבע לבירור פשר העניין הודיע לו האחרון כי הוא יצר שותפות עסקית עם מר מרקין ומשיקולי מס הוא מבקש מהתובע להנפיק חשבוניות על שמו של מרקין, אף כי הנתבע עצמו יהיה אחראי לתשלום תמורת הסחורה. בשל יחסי האמון והידידות שהיו בין הצדדים, נעתר התובע לבקשת הנתבע וסיפק לו סחורות בהתאם לחשבוניות וקבלות שהונפקו על שמו של מרקין ותמורתן מסר הנתבע לתובע שיקים שנמשכו מחשבונו של מרקין. התובע הוסיף וטען כי כי כל הסחורה סופקה לביתו של הנתבע.

כבר מלכתחילה השיקים שנמשכו מחשבונו של מרקין לפקודת התובע חזרו באי פרעון, אולם הנתבע הסדיר את התשלום בגינם, אם באמצעות העברה בנקאית ואם באמצעות שיקים. לפיכך התובע המשיך לספק סחורה אשר הזמין הנתבע והוא עשה זאת ב-5 הזדמנויות שונות, כמפורט להלן:

ביום 27.3.08 רכש הנתבע מהתובע סחורה בסך של 22,200 ש"ח כנגד שיק שנמשך מחשבונו של מרקין שזמן פרעונו 30.5.08. השיק הנ"ל חזר באי פרעון ולפיכך הוא הוחלף בשיק אחר שזמן פרעונו 4.6.08 , שאף הוא לא נפרע.

ביום 28.4.08 רכש הנתבע מהתובע סחורה בסך של 15,015 ש"ח כנגד שיק שזמן פרעונו 15.6.08 ואשר חולל באי פרעון.

ביום 13.5.08 רכש הנתבע מהתובע סחורה בסך של 22,522.5 ש"ח כנגד שיק שזמן פרעונו 30.6.08 ואשר חולל באי פרעון.

ביום 21.5.08 רכש הנתבע מהתובע סחורה בסך של 30,030 ש"ח כנגד שיק שזמן פרעונו 25.7.08 ואשר חולל באי פרעון.

ביום 4.6.08 רכש הנתבע מהתובע סחורה בסך של 36,036 ש"ח כנגד שיק שזמן פרעונו 30.7.08 ואשר חולל באי פרעון.

כל העסקאות לעיל תיקראנה להלן: ''העסקאות שבמחלוקת''.

יודגש, ועל כך אין מחלוקת, כי החשבוניות, הקבלות והשיקים ביחס לעסקאות שבמחלוקת

הינם על שמו של מרקין.