גרדה נכסים בע"מ נ' חברת דואר ישראל בע"מ

החלטה

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בהרצליה מיום 12.2.12 (כב' השופט ד"ר שאול אבינור), בה הוחלט בין היתר שאין מקום לקבוע מסמרות כבר בשלב זה באשר לדרך הפירוק, ושיש מקום למינוי כונס נכסים אשר יבחן את סוגיית דרך הפירוק לרבות באמצעות מומחים. כמו כן נקבע כי ב"כ הצדדים יודיעו אם יגיעו להסכמות בדבר זהות כונס הנכסים ובהעדרן ימנה ביהמ"ש כונס נכסים לצורך ביצוע פירוק השיתוף על פי שיקול דעתו.

ההחלטה ניתנה במסגרת תביעת המבקשת שהוגשה לפירוק שיתוף במקרקעין.

המבקשת טענה בין היתר שבדיון קודם שהתקיים ביום 6.7.11 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה פירוק השיתוף יתבצע בדרך של מכירה (כאמור גם בהחלטת ערכאה דיונית שניתנה בדיון הנ"ל). אלא שבהמשך הדברים לא הגיעו הצדדים להסכמה באשר לזהות כונס הנכסים, ובדיון שהתקיים ביום 31.10.11 ביקשה המשיבה לחזור בה מהסכמתה לפיה פירוק השיתוף יתבצע בדרך של מכירה בטענה של טעות באופן התנסחותו של בא כוחה בדיון מיום 6.7.11.

לשיטת המבקשת, בימ"ש קמא שגה כאשר בהחלטתו נושא הבר"ע סטה מהחלטתו הקודמת מיום 6.7.11 לעניין אופן הפירוק והמירה בהחלטה המעבירה את הסמכות לקביעת אופן הפירוק לידי כונס הנכסים במקום להמשיך כמתחייב מההסכמה הדיונית שבין הצדדים ומהחלטתו מיום 6.7.11 ולא הורה לכונס הנכסים לבצע את אופן הפירוק בדרך של מכירה. עוד טענה המבקשת כי ביהמ"ש שגה משלא פסק שיש לפרק את השיתוף על דרך של מכירה לאור הסכמים שבין הצדדים.

לטענת המבקשת ההחלטה נושא הבר"ע עלולה לגרום לפגיעה חמורה בזכויותיה אשר לא תוכל להרפא במסגרת ערעור בתום ההליך.

דין הבר"ע להידחות, וזאת מבלי לבקש את תשובת המשיבה.

כבר נקבע כי "אם מתברר שניהול ההליך על פי ההסדר הדיוני לא יאפשר לבית המשפט להכריע במחלוקת האמיתית שבין הצדדים, רשאי בית המשפט להתיר סטייה מן ההסדר ... 'אותו בית משפט רשאי להרשות לצד לחזור בו מההסכם, אם קיים טעם לכך'" (ראו: ע"א 4384/90 ואתורי נ' בית החולים לניאדו ואח' פ"ד נא(2) 171).

הערכאה אשר נתנה את החלטת הביניים רשאית לשנותה אם חל שינוי בנסיבות או אם נתנה החלטה מוטעית (ראו גם: ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי פ"ד נו(4) 505).

וראו תקנה 149 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי לפיה "ענין שהוחלט בו בקדם-משפט אין לפתוח שנית במשפט, והמשפט יתנהל על פי ההכרעות בקדם-משפט, זולת אם ראה בית המשפט הדן בתובענה לשנות מהן, מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין".

קל וחומר במקרה דנא כאשר מעיון בכתב ההגנה של המשיבה ובחומר שלפני מעלה על פניו שלא ניתן לשלול את טענת המשיבה בתגובתה לפני בימ"ש קמא לפיה הנאמר על ידי בא כוחה בדיון מיום 6.7.11 לא שיקף את עמדתה אשר הינה כנגד פירוק השיתוף בדרך של מכירה. וכאשר במקרה הנדון ההסכמה הנטענת על ידי המבקשת נוגעת לעניין מהותי בתביעה, שהוא דרך הפירוק השיתוף, וכפי שנקבע גם על ידי ערכאה קמא בהחלטה נושא הבר"ע כי החלטתה הקודמת מיום 6.7.11 היא "החלטת ביניים ואין זה נכון להכריע את גורל התובענה כולה על פיה".

לפיכך אין מקום בנסיבות - כאשר גם יתר טענות המבקשת נוגעות לדרך פירוק השיתוף ולא לפירוק עצמו וכאשר טרם נקבעה דרך הפירוק - להתערב בהחלטה נושא הבר"ע שהיא סבירה על פניה ומנומקת.

ערכאה דיונית היושבת על המדוכה מכירה את הצדדים ואת העניין אשר לפניה. ההחלטה נושא הבר"ע בתחום שיקול דעתה הרחב וערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעת זה אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן.

אין מניעה שכונס הנכסים יתייחס לעניין אופן פירוק השיתוף.

בנסיבות לא ראיתי איזה נזק שייגרם למשיבה כתוצאה מההחלטה נושא הבר"ע אשר אינו ניתן לתיקון בפסיקת הוצאות הולמות.

לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבר"ע ללא צורך בתשובה.

אין צו להוצאות.

ככל שהופקד ערבון הוא יוחזר למפקידו.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.