גרגו נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) ואח'

פסק דין

1.התובע נסים גרגו יליד 1960, נפגע לטענתו בתאונת דרכים ביום 6.5.02.

התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975 (להלן: חוק הפלת"ד).

מומחה רפואי מטעם בית המשפט, קבע 10% נכות צמיתה בתחום האורטופדי.

ב"כ הצדדים חלוקים בשאלת הנסיבות, החבות על פי חוק הפלת"ד וגובה הנזק.

2.בסעיף 4 לכתב התביעה נטען כי: "ביום התאונה, בשעה 01:30 בלילה או בסמוך לכך נהג התובע על האופנוע. כאשר ניסה לבלום בהגיעו לצומת בשעה שהרמזור התחלף לאדום, לפתע החליק ונפל (להלן: "התאונה") ..."

בתצהיר עדות ראשית מתאר התובע את כיוון נסיעתו ואופן התרחשות התאונה: "כאשר הגעתי לצומת קיבוץ גלויות שלבים הרמזור התחלף לאדום אני ניסיתי לבלום והחלקתי עם האופנוע לכיוון צד ימין כאשר יד ימין סופגת את מירב הפגיעה ..."

3.בחקירה נגדית חוזר התובע על אותן נסיבות ומבהיר לעניין הפינוי לבית החולים ע"י נהג מונית שהזדמן לצומת, אופן הטיפול בבית החולים, האישפוז והניתוח כאשר לטענתו היה שרוי בכאבים ואינו יודע כיצד באה לאויר העולם הגירסה שנרשמה בתיעוד הרפואי "נפל במדרגות" – המהווה את בסיס המחלוקת ועליה מבססת ההגנה את טיעוניה כי אין המדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד.

4.התובע עומת עם גירסה שנמסרה מפיו לחוקר חב' ביטוח וחוזר על אותה גירסה לעניין הפגיעה כאשר החליק עם האופנוע עליו רכב ומבהיר כי גם לאחר שראה את הטעות ברישום הרפואי, לא פנה בדרישה לתקן לאור חלוף הזמן ונסיבות אישיות שפקדו אותו (ראה עמ' 15 לפרו').

5.מטעם התובע העידו שתי אחיותיו, ע.ת/1 שרה אלבלה אשר הצהירה לגבי שיחת טלפון לפנות בוקר בה הודיעו לה שאחיה (התובע) החליק מאופנוע והועבר לבית החולים וולפסון, לשם הגיעה ופגשה בו במחלקה האורטופדית, כאשר שאלה אותו מה קרה, סיפר לה על התאונה בה היה מעורב.

ע.ת/2 אסתר שיטרית, מסרה אף היא גירסה לפיה התקשרו אליה לדווח שאחיה עבר תאונת דרכים כאשר החליק עם האופנוע, היא צלצלה לאחות שרה ושתיהן הגיעו לבית החולים וולפסון.

מטעם ההגנה הוגש בתחילה תצהיר חוקר, בצרוף קלטת ותמליל, ואולם בסוף הדיון ביקש ב"כ הנתבעות למשוך את התצהיר מתיק בית המשפט, למעט התמונות של הקטנוע, שהוגשו בהסכמה (ראה עמ' 18 לפרו').

6.בתום שמיעת הראיות, סיכומי הצדדים ועיון בפרוטוקול ובכתבי בית דין על נספחיהם, מונחת בפני בית המשפט גירסת התביעה לגבי נסיבות האירוע אל מול טענת ההגנה לפיה דין התביעה להדחות מאחר והתובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו ובתיעוד הרפואי שצורף, אין התייחסות למעורבות בתאונת דרכים.

7.בדקתי, בחנתי ושקלתי טיעוני הצדדים אל מול התיעוד שהוגש והפרשנות שניסה כל צד לתת למלל בכל אחד מהמסמכים.

לא נעלמה מעיני הטענה לאי דיוקים בגירסאות שבאו מפי התובע והעדים מטעמו, אך לא מצאתי להטיל דופי במהימנות עדות התובע ולא שוכנעתי כי נפל פגם בגרעין האמת ובתאור הנסיבות בהן נפגע בעת שרכב על הקטנוע בשעת בוקר מוקדמת בסמוך לצומת קיבוץ גלויות.

העדות נתמכת בגירסת שתי האחיות אשר הוזעקו לבית החולים וולפסון בחולון, לאחר שנמסר כי התובע היה מעורב בתאונת דרכים, בטופס אישור המשטרה על אירוע התאונה במועד ובמיקום הנטען, בתמונות הנזק שנגרם לקטנוע עליו רכב התובע ובעיקר כאמור מהרושם הבלתי אמצעי בדבר אמינות גירסתו במהלך העדות בבית המשפט.

לא סביר בעיני שהתובע והעדים מטעמו רקחו מזימה לתאר אירוע שלא התרחש בפועל או לחבור יחד בסיפור מעשה מטעמים ושיקולים זרים.

הניסיון ללמוד מהמדבקה שהודבקה על גבי התיעוד רפואי: "נפילה חבלה" במקום המדבקה שאמורה להתייחס לתאונת דרכים, או תאור בתיעוד אחר על נפילה במדרגות, אין בהם תחליף לראיה קבילה, שכן הרישום שנעשה על ידי גורמי הטיפול אינו חזות הכל.

לא שוכנעתי כי יש להעדיף את טענת ההגנה לפיה לא מדובר בתאונת דרכים אלא בנפילה, טענה שנטענה על בסיס כיתוב בתיעוד הרפואי, מבלי שהובאה ראיה לתמוך בה.

לפיכך, הנני מקבלת את גירסת התביעה באשר לנסיבות אירוע התאונה וקובעת כי התובע נפגע בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפלת"ד.