גרגורי מירקוב ואח' נ' יעקב יעקב ואח'

פסק דין

העובדות

התובעים והנתבעים הם שכנים, אשר התגוררו במועדים הרלבנטיים לתביעה בבניין דירות ברח' הסייפון 4 בעפולה. התובעים מתגוררים בדירה מס' 1 באותו בניין ואילו הנתבעים התגוררו עד לאחרונה בדירה מס' 3 אשר ממוקמת מעל דירת התובעים.

ביום 19/2/04 הגישו התובעים לבית משפט השלום בעפולה בקשה למתן צו מניעה זמני, המורה לנתבעים להימנע מלהטריד אותם או להפריע להם לעשות שימוש סביר בדירתם. בבקשתם טענו התובעים, כי מדירת הנתבעים מחלחלים מים אל קירות ותקרת דירתם, דבר שגורם להופעת כתמי רטיבות במקומות שונים בדירה.

בעקבות הגשת הבקשה, הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה בו התחייבות הנתבעים לבצע את התיקונים הדרושים בדירתם לשם מניעת נזילות המים מדירתם לדירת התובעים וגרימת נזקים ורטיבות לדירת האחרונים. בסעיף 2 להסכם נקבע, כי הנתבעים יבצעו את התיקונים הנדרשים מיד לאחר קבלת פיצוי מחברת שו"פ ששיווקה את הדירות, אך לא יאוחר מ-120 ימים ממועד החתימה על ההסכם. בסעיף 8 להסכם נקבע, כי אם הנתבעים יפרו תנאי מתנאי ההסכם, הם ישלמו לתובעים פיצוי מוסכם ומוערך מראש, בסך 10,000 ₪. הסכם זה קיבל תוקף בהחלטה שניתנה על ידי כב' השופט בן חמו מיום 21/3/04.

ביום 10/3/05 הגישו התובעים את תביעתם דנן בה הם עתרו, תחילה, לחיוב הנתבעים בסכום הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם הפשרה. הם טענו, כי על אף האמור בהסכם הפשרה, לא טרחו הנתבעים לבצע את התיקונים כמתחייב על פי ההסכם, וכי רק בחודש 1/2005 הם החלו לעשות כן. נטען עוד, כי העבודה בחודש 1/2005 בוצעה ברשלנות ובחוסר מקצועיות למורת רוחם של התובעים, אשר ממשיכים לסבול מכתמי רטיבות בדירתם עקב חלחול מים מדירת הנתבעים.

הנתבעים לא הגישו בקשת רשות להתגונן ולפיכך ניתן נגדם ביום 18/5/05 פסק דין המקבל את התביעה ומחייב אותם לשלם לתובעים סכום של 10,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. הנתבעים הגישו בקשה לביטול פסק הדין מטעמים שונים, שאינם נוגעים לענייננו. ביום 23/11/05 התנהל דיון בבקשת הנתבעים לביטול פסק הדין, בפני כב' הרשמת (כתוארה אז) אוסיילה אבו אסעד. במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסדר דיוני ולפיו, פסק הדין יבוטל ותינתן לתובעים רשות לתקן את כתב התביעה. בהתאם למוסכם בוטל פסק הדין וניתנה לתובעים רשות לתקן את כתב התביעה כמבוקש על ידם.

ביום 8/2/06 הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן בו נטען, כי על אף התחייבותם בהסכם הפשרה, נמנעו הנתבעים "בצורה מכוונת ושיטתית מלעמוד בהתחייבויותיהם על פי ההסכם". לטענתם, הם פנו לנתבעים מספר רב של פעמים ודרשו מהם לעמוד בהתחייבותם ולבצע את התיקונים הנדרשים, שכן הליקויים והנזקים שנגרמים לדירתם הפכו להיות מפגעים של ממש, עובדה אשר פוגעת באורח חייהם. על אף פניות רבות אלה, כך נטען, לא מצאו הנתבעים לנכון לעמוד בהתחייבויותיהם ולתקן את הליקויים.

כתוצאה מהנזקים שנגרמו לדירתם עקב הרטיבות שמקורה בדירת הנתבעים, נגרמו לדירת התובעים, לטענתם, נזקים ישירים אשר הוערכו על ידם בסכום של 7,195 ₪ וכן ירידת ערך, אשר הוערכה על ידי שמאי מטעמם בסכום של 27,600 ₪ (6,000$), נכון ליום הגשת התביעה. כמו כן, עתרו התובעים לחיוב הנתבעים בתשלום הפיצוי המוסכם וכן בתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה להם ובגין עלות חוות דעת מומחים.

בכתב ההגנה כפרו הנתבעים בטענות התובעים וטענו, כי הליקויים בדירתם תוקנו תחת פיקוחם של התובעים, כך שאין בסיס לטענת התובעים בדבר הפרת הסכם הפשרה על ידם. הנתבעים אישרו כי תיקון הליקויים בוצע באיחור, אך לטענתם העיכוב נבע מדרישת התובעים שהעבודות יבוצעו תחת פיקוחם ולאחר שהמועד לביצוע התיקונים יתואם עמם. הם הוסיפו, כי טיב ואיכות התיקונים נבדקה על ידי מומחה מטעם התובעים, אשר בדק ואישר כי העבודות בוצעו כנדרש.

ביום 4/3/07 התנהלה ישיבת קדם משפט בפני כב' השופט עיילבוני. בישיבה זו הודיעו הצדדים, כי קיימת הסכמה "לפיה ימונה מהנדס שמאי על מנת להכריע בכל המחלוקות, לרבות הנזקים שנגרמו, תיקונם, עלויות התיקון, וככל שנגרמה ירידת ערך, יחווה דעתו גם בעניין זה". מאחר שהצדדים לא הגיעו באותו מועד להסכמה בעניין זהות המומחה, הם ביקשו שהות של 7 ימים כדי לנסות ולהגיע להסכמה על זהות המומחה. עוד הוסכם, כי אם לא יגיעו הצדדים להסכמה, יקבע בית המשפט את זהות המומחה שימונה.

ביום 12/3/07 הודיעו התובעים, כי הצדדים לא הגיעו להסכמה לעניין זהות המומחים, וביקשו כי זהותו תיקבע על ידי בית המשפט. בעקבות הודעה זו מינה כב' השופט עיילבוני, בהחלטה מיום 13/3/07, את המהנדס מאהר חורי כמומחה מטעם בית המשפט. בהחלטת המינוי נתבקש המומחה לחוות דעתו "בכל השאלות שבמחלוקת בתיק זה, לרבות: האם יש ליקויים בדירת הנתבעים שנגרמו וגורמים נזקים לדירת התובעים הנמצאת קומה מתחת, ואם כן, מה הדרך הטובה ביותר לתיקון הנזקים ומה עלויות התיקון. כמו כן, יחווה דעתו המומחה האם הנזקים גרמו לירידת ערך בדירת התובע, והאם ירידת ערך זו תישאר גם אחרי התיקונים ואם כן – מה סכום ירידת הערך..".

חוות דעת השמאי נערכה ביום 5/6/08, כשנה ושלושה חודשים לאחר שהמומחה מונה, והוגשה לתיק בית המשפט רק ביום 21/7/09 – כשנה וחודשיים לאחר שנערכה ויותר משנתיים לאחר מינוי המומחה. העיכוב במתן חוות הדעת ובהגשתה לתיק בית המשפט גרם לעיכוב בניהול התיק ובסיומו באופן יעיל. זאת, בנוסף להתנהלות התובעים ובאת כוחם, אשר לא עמדו במועדים שנקבעו, לא התייצבו לדיונים, וגרמו להתמשכות ההליכים ללא צורך.

בראשית שנת 2010 מכרו הנתבעים את דירתם למשפחת כפיר. לטענת התובעים, מייד לאחר שנודע להם דבר המכירה, הם פנו לרוכשים ויידעו אותם על דבר הנזילות בדירתם ועל הסבל שנגרם להם, כדבריהם, עקב כך. הרוכשים החדשים שיתפו פעולה עם התובעים, ראו את הנזילות והרטיבות בדירתם, ודרשו מהנתבעים לתקן את הליקויים בדירתם טרם מסירתה. כתוצאה מכך, כך נטען, נאלצו הנתבעים סוף כל סוף לתקן את הליקויים בדירתם. לטענת התובעים, הליקויים בדירת הנתבעים תוקנו רק במהלך חודשים 3-4/2010, כאשר התובעים נושאים בחלק מעלות התיקון.

נוכח העובדה שאין מחלוקת, כי הליקויים בדירת הנתבעים תוקנה ואין עוד בדירת התובעים רטיבות שמקורה בדירת הנתבעים, אין עוד מקום לדון בתביעת התובעים למתן צו עשה קבוע, והמחלוקת מתמקדת, אם כן, בשאלה אם הנתבעים הפרו את הסכם הפשרה שנכרת בין הצדדים וקיבל תוקף של החלטה, ואם עקב כך נגרם לתובעים נזק בר-פיצוי. כמובן שאם התשובה לשאלות אלה חיובית, יהא צורך לדון גם בשאלת גובה הנזק.

דיון הכרעה

לא צריכה להיות מחלוקת, כי הנתבעים הפרו את הסכם הפשרה שנכרת בין הצדדים בחודש 3/2004. בהתאם להסכם היה על הנתבעים לבצע את התיקונים בדירתם תוך 120 ימים ממועד החתימה על ההסכם, דהיינו עד 21/7/04. מעיון בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט עולה, כי עד ביקורו בדירות ביום 6/9/07, חלק מהליקויים בדירת הנתבעים עדיין לא תוקן, דבר שגרם לבעיית רטיבות ועובש בדירת התובעים שנמשכה עד חודש 9/07, לכל הפחות. כך למשל, במועד הביקור הבחין המומחה בסימני עובש ורטיבות בחדר שינה הורים הממוקמת מתח למרפסת המזרחית של השכן. הסיבה לכך, בהתאם לאמור בחוות הדעת, היא ביטול המרזב של המרפסת בדירת הנתבעים וסגירתו שלא בצורה ראויה. על כן קבע המומחה, כי יש לפרק את הריצוף באזור המרזב שבוטל, לסתום בפקק ולהדביק יריעות במקום על ידי קבלן איטום מוסמך. מעל המרזב יש לאטום את הסדק האנכי במסטיק "סיקה" ולצבוע בצבע גמיש. לאחר מכן לגרד את שכבת הצבע הרופפת כולל העובש בקיר התובעים ולצבוע.

הנה כי כן, במועד ביקור המומחה בנכס בחודש 9/2007, כשלוש שנים לאחר המועד שנקבע בהסכם הפשרה לביצוע התיקונים, עדיין התגלו בדירת התובעים רטיבות ועובש שמקורם בדירת הנתבעים ובביצוע עבודות סגירה ואיטום לקויות במרזב המרפסת שלהם. עובדה זו כשלעצמה מצביעה באופן הברור ביותר, כי הנתבעים לא קיימו את התחייבויותיהם על פי ההסכם ולא ביצעו את העבודות כנדרש.

יתרה מכך, מקובלת עלי גרסת התובעים, כי במשך כל השנים עד חודשים 3-4/2010, אז מכרו הנתבעים את דירתם, הם (התובעים) המשיכו לסבול מזילות מים ורטיבות שמקורה בדירת הנתבעים. בעניין זה מסרו הנתבעים גרסה מפורטת וסדורה באשר לנזקים שהתגלו בדירתם במשך השנים ובאשר למועדים שבהם הם פנו לנתבעים בדרישות חוזרות ונשנות לתקן את הליקויים ובאשר למועדים שבהם בוצעו התיקונים. כך למשל, התובע מס' 1 התייחס בתצהירו לתיקונים שביצעו הנתבעים בדירתם בתאריכים 17/1/05, 3/2/05 ובתאריך 23/6/05 וציין, כי תיקונים אלה בוצעו באופן חובבני ולא מקצועי, מבלי שהיה בהם כדי לפתור את בעיית הרטיבות שהמשיכו לסבול ממנה, גם לאחר מכן. בעקבות אותם תיקונים ביקר מומחה מטעם התובעים בדירת הנתבעים וקבע, כי העבודה בוצעה באופן לא מקצועי, דבר אשר גורם להתמשכות בעיית הנזילות והרטיבות בדירתם.

לעומת גרסתו הסדורה של התובע מס' 1 באשר לעבודות התיקון שבוצעו על ידי הנתבעים ולמועד שבו נפתרה הבעיה עקב התערבות רוכשי הדירה, גרסה שקיבלה חיזוק וסיוע בחוות דעתו של המומחה מאהר ח'ורי, הציגו הנתבעים גרסה מבולבלת ולא עקבית, שלא ניתן לקבלה.