בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בחדרה
|
1771-04-12
19/04/2012
|
בפני השופט:
כרמית פאר גינת
|
- נגד - |
התובע:
עפיף גרבאן
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
1.בפני בקשה לביטול פסילה מינהלית ואיסור שימוש ברכב, זאת לאחר שהמבקש נפסל מינהלית ורכבו הושבת למשך 30 ימים ע"י קצין משטרה.
2.כעולה מחומר הראיות, ביום 5/4/12 בשעה 00:20 סימן רכב משטרתי למבקש לעצור את רכבו בצד. לאחר שהרכב עצר הבחין השוטר בבקבוק וודקה ברכב, וציין כי מהרכב נדף ריח חזק של אלכוהול.
המבקש ציין בפני השוטר "שתיתי, מה אני אגיד לך" (ראה: דו"ח עיכוב).
המבקש נבדק ע"י מכשיר הינשוף אך לא ניתן היה להשלים את הבדיקה, היות ולטענת השוטר, המבקש הוציא את הפיה מפיו ולא נשף למכשיר הינשוף.
המבקש לא התייצב לשימוע, ונפסל בהעדרו.
לטענת המבקש לא נכח בשימוע היות וליווה את אימו לחדר מיון, ואף הודיע על כך לקצין הפוסל.
3.ב"כ המבקש טוען כי נפל פגם בשימוע שנערך בהעדר המבקש. כמו-כן, טוען להעדר ראיות לכאורה.
לטענתו, המבקש לא נהג ברכב, הרכב חנה בצד הדרך. המבקש אף לא סירב לבדיקת הינשוף אלא לא הצליח לנשוף אוויר במידה הנדרשת.
לעניין מסוכנותו של המבקש מציין כי מדובר במבקש הנוהג 27 שנים ללא עבר מכביד.
4.ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה השימוע התקיים כדין. המבקש לא הציג אישור רפואי ממנו עולה כי אימו הייתה במיון. בחומר החקירה קיימות ראיות לכאורה, והמסוכנות נלמדת מעצם החשד לביצוע העבירה נשוא בקשה זו.
5.טענתו של ב"כ המבקש כי נפל פגם בשימוע אינה מקובלת עלי. המבקש לא הציג אישור רפואי המעיד כי אימו שהתה במיון ביום השימוע. המבקש הציג טופס הפנייה של קופת החולים למיון בלבד, ולא ניתן ללמוד מאישור זה האם אימו של המבקש אכן ביקרה בחדר מיון ביום בו נערך השימוע.
אף על פי כן, איני זוקפת לחובת המבקש את אי התייצבותו ללא סיבה מוצדקת לשימוע, ואיני דוחה את הבקשה על הסף, אלא אתייחס לטיעוניו של המבקש לגופו של עניין.
6.סמכות הפסילה של קצין המשטרה מותנית בכך שקיימות ראיות לכאורה שהנהג עבר עבירה, ועל כן יש יסוד להניח כי יוגש כנגדו כתב אישום.
7.לאחר שעיינתי בחומר החקירה, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האשמה המיוחסת למבקש. השוטר הבחין ברכב נוסע, וביקש ממנו לעצור בצד. המבקש הודה כי שתה (ראה: דו"ח עיכוב ופרטי נסיבות המקרה בדברי הנהג).
לטענת השוטר שערך את בדיקת הינשוף המבקש הוציא את הפיה מפיו, ובאופן זה הוציא אוויר (ראה: דין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף).
מסיבה זו לא ניתן היה להשלים את בדיקת הינשוף.
8.טענות הסניגור לעניין שיתוף פעולה של המבקש במהלך בדיקת הינשוף, וטענתו של המבקש כי לא נהג ברכב, הינן טענות אשר מקומן להתברר במהלך התיק העיקרי, ואין בהן כדי להחליש מעוצמת הראיות לכאורה הקיימות בחומר החקירה.
9.משקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה, הרי שנותר לברר האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש משום סכנה לציבור.
10.העבירה בה חשוד המבקש, נהיגה בשכרות, הינה עבירה חמורה שיש בה כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך, ודי בה כדי להצביע על מסוכנותו של המבקש.