המ"ש
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
|
4208-02-14
09/03/2014
|
בפני השופט:
שרית קריספין-אברהם
|
- נגד - |
התובע:
סלים גראבלי
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בפני בקשה על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי[ נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן – החוק), שעניינה הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת קנס שהנה ברירת משפט.
עובדות המקרה
ביום 5.10.12, נערכה כנגד רכב המבקש הודעת תשלום קנס שמספרה 90500728465 (להלן – הדו"ח) ועניינה נהיגה במהירות מופרזת (מצלמה), עבירה על תקנה 54(א) לתקנות התעבורה.
המבקש לא הגיש בקשה להישפט בגין הדו"ח האמור, תוך פרק הזמן שנקבע בסעיף 229(א) לחוק ולא שילם את הקנס.
טיעוני הצדדים
היום, עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, מהטעם שהדו"ח לא הגיע לידיו במועד ולאחר קבלת הודעת כפל הקנס, פנה בבקשה להסבה, שכן הרכב היה במועד העבירה בחזקתו של איגור גנדי.
המשיבה מתנגדת לבקשה, מהטעם כי הדו"ח נשלח לכתובתו של המבקש והוחזר בציון "עזב" והודעת כפל הקנס נשלחה לאותה כתובת והומצאה כדין.
עוד טוענת המשיבה, כי המבקש בחר את הנתיב בו ינוהל ההליך ובכך ניתן לו יומו, אין טעמים המצדיקים הארכת המועד, אותם יש לשקול על יסוד הטעמים המצדיקים ביטול פסק דין בהעדר וכי צריכים להתקיים טעמים מיוחדים המצדיקים קבלת הבקשה.
המשיבה התייחסה למספר פסקי דין לתמיכה בטיעוניה.
דיון והכרעה
סעיף 230 לחוק, קובע כי "בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו".
סעיף 229(ה) לחוק, קובע כי " תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה".
דהיינו, על בית המשפט לבחון תחילה אם ניתן טעם המצדיק אי עמידה במועד שנקבע ואם ימצא שאין כזה, יבחן אם ייגרם למבקש עיוות דין, במקרה שבקשתו תדחה.
לאחר שעיינתי בבקשה, במסמכים הנלווים ובתגובת המשיבה, מצאתי כי המבקש הציג טעם ראוי לשיהוי בהגשת הבקשה.
מתמצית רישום ממשרד הפנים, שהומצאה לבקשתי, עולה כי המבקש מתגורר בכתובת "העוגן 12 יפו", מיום 27.1.10 ועד היום.
למרות זאת וכעולה מתגובת המשיבה, הדו"ח שנשלח לכתובת זו, ביום 22.10.12, הוחזר בציון "עזב".
בנסיבות אלה, לא ניתן לזקוף לחובת המבקש שיהוי בהגשת הבקשה, מקום בו לא הייתה המצאה כדין של הדו"ח, בשל כשל שאינו באחריותו של המבקש.
לפיכך ונוכח המסמכים המצורפים, יש חשש שייגרם לו עיוות דין, אם לא תתקבל הבקשה.
לאור כל האמור לעיל, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מועד להישפט בגין דו"ח מספר 90500728465.