גפני נ' חברת "ש.א. פרומט סחר ושירותים (1994)" בע"מ

החלטה

1.        זוהי בקשתו של התובע לפטרו מתשלום אגרת בית הדין בסך 1,545 ש"ח, לפי תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008 ("תקנות האגרות").

2.לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה ובתצהיר שצורף לה, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להתקבל בחלקה.

בתצהירו מציין התובע כי נקלע לקשיים כלכליים לאחר התפטרותו מעבודתו בנתבעת, וגם היום, לאחר שהתקבל לעבודה חדשה, הוא עדיין מצוי במצב כספי קשה. עוד עולה מתצהירו של התובע, כי הוא מתגורר בדירה שבבעלותו, יחד עם רעייתו ושני ילדיהם; הם משלמים תשלום חודשי עבור המשכנתא; בבעלותו רכב; בני הזוג נמצאים ביתרת חובה בבנק בחריגה ממסגרת האשראי שהוקצתה להם.

לבקשה צורפו תדפיסי חשבון בנק לחודשים 11/11 עד 4/12; תלושי שכר ממקום עבודתו הנוכחי של התובע, מאז החל לעבוד שם בחודש 12/11 ועד לחודש 2/12; תלושי שכר של אשת התובע לחודשים 10/11 עד 4/12.

3.כעולה מהודעת התובע מיום 5/6/12, כתבי בי-הדין הומצאו לנתבעת ביום 30/5/12, אולם עד היום לא הוגשה תגובתה לבקשה, הגם שחלף המועד להצאתה (החלטתי מיום 9/5/12).

4.בקשה לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית נבחנת על יסוד קיומם של שני תנאים מצטברים – ראשית, היותו של ההליך מגלה עילה; ושנית, העדר יכולת כלכלית.

5.במקרה דנן שוכנעתי כי התובענה מגלה עילה. למקרא כתב התביעה אנו למדים שעניינו התפטרות בדין פיטורים בשל הרעת תנאי עבודה. ככל שהתובע יוכיח את טענותיו, הוא עשוי להיות זכאי לסעדים – חלקם או כולם – אותם תבע. אינני מביעה דעה באשר לסיכויי הצלחת התביעה, אלא שיש להבין את הדברים כמכוונים לכך שאין התביעה טרדנית או קנטרנית, ודי בכך לצרכה של הבקשה דנן.

6.חרף האמור לעיל, לא שוכנעתי כי התובע הצליח להראות כי אין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה. מתן פטור מתשלום אגרה משמעו הטלה של העלות הכרוכה בהגשת ההליך על ציבור משלמי המסים בכללותו. משכך, תנאי לקבלת הפטור מתשלום אגרת בית הדין הוא שהמבקש ימצה קודם לכן את האפשרויות העומדות בפניו לתשלום האגרה, לרבות מימוש נכסים או נטילת הלוואות.

7.בענייננו מצטיירת תמונה לפיה התובע ורעייתו מפרנסים את המשפחה יחדיו. מתלושי השכר שצירף התובע עולה כי הוא משתכר כ- 4,500 ש"ח נטו לחודש, ואילו אשתו משתכרת, לאחר ניכויים שונים סכום של 2,000 ש"ח לערך. מתדפיסי חשבון בנק שצורפו ניתן ללמוד כי התובע נמצא ביתרת חובה גובהה.

יחד עם זאת, יש ליתן את הדעת לעובדה שהתובע אינו חסר אמצעים באופן המונע ממנו תשלום האגרה. על פי תצהירו של התובע, ברשותו נכסים המאפשרים מימושם או נטילת הלוואות בגינם לשם מימון תשלום האגרה. לכך יש להוסיף שהתובע שכר שירותיו של עורך דין, ועל פי תצהירו חלק מזערי משכר הטרחה שולם בתחילת ההליך והיתרה תשולם בסיומו.

זאת ועוד: לא הוגשו במסגרת הבקשה פרטים אודות חסכונות, או בדבר גובה ההחזר החודשי בגין המשכנתא. בנוסף, התובע לא פירט בתצהירו האם פנה לעזרת קרובי משפחה לצורך גיוס כספים לתשלום האגרה.