החלטה
(בקשה למינוי מומחה יועץ רפואי אחר/נוסף)
1.לפניי בקשתה של גב' נעה גפן ("התובעת") למינוי מומחה אחר או נוסףתחת המומחה היועץ-הרפואי אשר מונה על-ידי בית-הדין- ד"ר יורם בייט ("המומחה").
המומחה הגיש חוות דעת מטעמו וכן תשובות לשאלות הבהרה בתאריכים 06.08.12 ו-03.04.13 (להלן יכונו "חוות הדעת" ו"חוות הדעת המשלימה" בהתאמה).
נימוקי הבקשה והתגובה לה
2.ואלו טעמי הבקשה [הבקשה הוגשה במסגרת סיכומי התובעת- ר.כ]:
א.המומחה לא ענה על שאלת ההבהרה שהופנתה אליו על-ידי בית-הדין. המומחה נשאל מה היה מצבה הרפואי של התובעת בהיותה בהיריון- בתקופה שמיום 31.08.11 ועד ליום 05.01.12 ("התקופה הרלבנטית לתביעה"). ואולם, במענה לשאלה זו התייחס המומחה למצב ההיריון עצמו בתקופה הנידונה.
ב.קיימת סתירה בחוות דעתו של המומחה בהתייחסו לחומר הרפואי הנוגע לתובעת. בפעם האחת ציין שהתובעת נבדקה על-ידי ד"ר ארליך- רופא הנשים של התובעת ("ד"ר ארליך") פעם אחת בלבד במהלך ההיריון לקביעת הצורך בשמירת היריון, ובפעם אחרת התייחס ל-4 בדיקות שונות שנבדקה בהן התובעת על-ידי רופאה ואף מנה את תאריכי הבדיקות. בסתירה זו יש כדי להטעות את בית-הדין.
ג.המומחה טעה כשקבע כי מצבה הרפואי של התובעת בתקופת ההיריון היה תקין, וזאת לנוכח רישומים רפואיים, מהם התעלם, ואשר מציגים תמונה שונה. בעניין זה מפנה התובעת לאישורים של ד"ר ארליך מיום 20.07.11 ומיום 12.02.12; וכן לסיכום אשפוז מבית-חולים כרמל מיום 16-17.07.11.
ד.הסתמכותו של המומחה על אישורו של ד"ר טייכנר, רופא מוסמך מטעם הנתבע ("ד"ר טייכנר"), מיום 23.02.12, במסגרת חוות דעתו הינה בעייתית- שכן ד"ר טייכנר פירט בחסר את תיאור עבודתה של התובעת; עוד התעלם הוא מחלק מהאבחנות הרפואיות שנמצאו בתובעת כסיבות נוספות שיש לדון בהן בבחינת זכאותה לשמירת היריון; עוד קבע ד"ר טייכנר, במנותק מן החומר הרפואי הנוגע לתובעת, כי סבלה מאפיזודה אחת של התעלפות בלבד, אף שלמעשה היו אפיזודות רבות של התעלפויות. אחרון נטען כי ד"ר טייכנר לא התייחס לצורך בהפסקת עבודתה של התובעת, אף שהיה עליו לעשות כן לאור תנאי עבודתה.
ה.בחוות דעתו המשלימה של המומחה נפלו פגמים. כך, התייחס המומחה לאבחנה רפואית אחת בלבד בנוגע לתובעת, בציינו כי סבלה מהיפראמזיס, אולם לא התייחס לאבחנות רפואיות נוספות העולות מהחומר הרפואי בעניינה. עוד ניכר מחוות דעת זו שהמומחה הסתייג מדבריו הקודמים לפיהם מצבה הרפואי של התובעת היה תקין במהלך ההיריון, וזאת לנוכח קביעתו לפיה: "סביר מאוד להניח כי התובעת הייתה במצב רפואי תקין בתקופה הנדונה..." (תשובה לשאלה 2, חוות הדעת המשלימה).
3.הנתבע, מנגד, טוען טענות אלו:
א.הגמלה בה עסקינן היא גמלה לשמירת היריון. מעצם כינויה כך ברור הוא שהנתון הרלבנטי לבירור השאלה שבמחלוקת- זכאות התובעת לגמלה זו בתקופה הרלבנטית לתביעה, הוא מצבה הרפואי של התובעת ככל שהוא משפיע על ההיריון, כלומר מהווה סכנה לה בהיותה בהיריון ו/או לעוברה, ולא ניתן לחוות דעה בשאלה זו מבלי להתייחס למצב ההיריון עצמו.
ב.הסתירות הקיימות, לשיטת התובעת, בחוות דעת המומחה- לאו סתירות הן. עובר למתן האישור הרפואי לעניין גמלה לשמירת היריון מיום 20.07.2011 נבדקה התובעת פעם אחת בלבד לקביעת הצורך בשמירת היריון. בעוד שבתקופה שבמחלוקת, אשר לא אושרה על-ידי הנתבע, תועדו 4 ביקורים של התובעת אצל ד"ר ארליך. מכאן שאין כל סתירה בקביעות אלו.
עוד בהקשר זה טוען הנתבע, כי התובעת העלתה טענות עובדתיות חדשות שאינן מהוות חלק מהתשתית העובדתית המוסכמת, לפיה כ"קולגה" של ד"ר ארליך טופלה על-ידו עשרות פעמים מבלי שהדבר תועד ברשומות רפואיות. טענה זו נטענה בעלמא ולא הוכחה, ואף נטולת כל היגיון- שכן מדוע יבחר ד"ר ארליך לתעד דווקא את הביקורים בהם ממצאי הבדיקות היו תקינים ולא את הביקורים בהם התגלו בעיות שונות. לאור האמור, יש לדחות את טענה זו.
ג.התובעת מלינה על קביעת המומחה כי בתקופה הרלבנטית לתביעה היה מצבה הרפואי תקין, חרף רישומים במסמכים רפואיים המעידים אחרת. לתימוכין בטענה זו מפנה התובעת למסמכים רפואיים אשר חלקם האחד אינו נוגע לתקופה שבמחלוקת, וחלקם האחר ניתן בדיעבד לאחר הלידה. רשאי היה המומחה, בחוות דעתו, להסתמך אך לאותם מסמכים שנערכו בזמן אמת כדי לקבוע את מצבה הרפואי של התובעת בהיותה בהיריון בתקופה הרלבנטית.
ד.המומחה לא ביסס את חוות דעתו על קביעותיו של הרופא המוסמך מטעם הנתבע- ד"ר טייכנר, לכן טענה זו מיותרת ואין בה ממש.
ה.החלופה המתייחסת למקום העבודה ולהשפעתו על מצבה הרפואי של המבוטחת רלבנטי רק כאשר סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצועה מסכנים את האישה או עוברה בשל היותה בהיריון וזאת על-פי אישור רפואי בכתב. משלא הומצא כל אישור רפואי בכתב על כי, בתקופה שבמחלוקת, היה בתנאי העבודה של התובעת משום סכנה לה או לעוברה בשל היותה בהיריון, לא נדרש המומחה להתייחס לחלופה זו.
ו.אחרון יצוין כי במקרה דנן לא מתקיימות הנסיבות אשר הוכרו בהנחיית הנשיאה מס' 1/2010 בדבר מינוי מומחים יועצים-רפואיים ("הנחיית הנשיאה") אשר בהתקיימן ימונה מומחה אחר או נוסף.
להלן נדון בטענות הצדדים כסדרן.