תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
|
45912-07-11
30/10/2011
|
בפני השופט:
אנה שניידר
|
- נגד - |
התובע:
געשמאק בע"מ
|
הנתבע:
1. א. יבולים ש. שרון בע"מ 2. יבולים נכסי ש. שרון (1964) בע"מ 3. רון שרון 4. חננאל הרצברג
|
|
החלטה
עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, פיצוי התובעת בשל נזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפרת התחייבויות של הנתבעים כלפיה לשיווק מוצרי מזון כשרים לפסח, המיוצרים על ידי התובעת.
לפניי בקשת הנתבעים לעיכוב ההליכים בתיק בשל תניית בוררות בהסכם שבין הצדדים, שצורף כנספח א' לכתב התביעה (להלן- הסכם נספח א').
התובעת מתנגדת לבקשה בטענה כי הבקשה נסמכת על הסכם שלא נחתם עד היום על ידי הנתבעים.
לטענת התובעת, הצדדים פעלו לפי האמור בהסכם נספח א', אך זה מעולם לא נחתם ורק לאחר שנסתיים השיווק נחתמה התוספת להסכם, נספח ב', שלמעשה הפכה להיות ההסכם לגופו, והיא לא כוללת תניית בוררות.
לטענתה, הנתבעים סירבו כל הזמן לחתום על ההסכם נספח א' וכעת אין מקום לאפשר להם להיבנות ממנו כדי להעביר את התביעה לבורר חיצוני.
עוד נטען, כי התובעת אינה סומכת על הבורר הנקוב בהסכם נספח א', הרב יעקב פרבשטיין.
בתוספת להתנגדותה מיום 18.9.11 טוענת התובעת כי לא ברור איזו חברת יבולים היתה אמורה להיות הצד להסכם, האם "יבולים ש.שרון ח.פ 5103755-61" או "יבולים נכסי ש.שרון ח.פ. 5104273-88", וגם בשל אי בהירות זו - יש לדחות את הבקשה.
סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח- 1968 (להלן- חוק הבוררות) קובע:
"(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
(ב) ...
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות".
לענין פרשנותו של סעיף 5 האמור- ראה רע"א 6450/01, שמחה אוריאלי ובניו, חברה
להנדסה וקבלנות בע"מ נ' מכון טיפול בשפכי אשקלון, פד"י נו(5)769, 772).
בענייננו, נראה כי גם אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 5(א) לחוק הבוררות, קיים, בשלב זה, טעם מיוחד המצדיק הימנעות מעיכוב ההליכים.
על פני הדברים, קיימת אי בהירות לגבי השאלה מכוח איזה הסכם פעלו הצדדים, מיהם הצדדים האמיתיים להסכם, האם הם אלו הכפופים לתניית הבוררות שבהסכם נספח א', והאם לאור נספח ב' קיימת בכלל תניית בוררות.
ככלל, אי בהירות בניסוח הסכם בוררות מהווה טעם מיוחד שבשלו יפעיל בית המשפט את שיקול הדעת המוקנה לו לדחות את בקשת עיכוב ההליכים. [ראה: בש"א (תל-אביב-יפו) 7160/06 - ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות נ' יהודית רשף תק-עב 2006(4), 7834). 7837].
זאת ועוד, הואיל ומדובר בהוראה עמומה, המצמצמת את זכות הגישה לערכאות, והואיל ומעורבים בענייננו צדדים נוספים שלגביהם אין מחלוקת שאינם צד להסכם - יש לפרש את תניית הבוררות בצמצום ובאופן דווקני, וקיימת הצדקה להפעלת הוראות סעיף 5 (ג) לחוק הבוררות.
יצוין עוד, כי נראה שעיכוב ההליכים עלול להביא את הסכסוך בין הצדדים למבוי סתום.
העדר הסכמת התובעת להתדיין בפני הבורר, הרב יעקב פרבשטיין, בטענה שאינה סומכת עליו, די בה כדי להוות אף היא טעם מיוחד המצדיק הימנעות מעיכוב ההליכים.