גערני ואח' נ' האוניברסיטה העברית ירושלים

פסק דין

ערעור על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם קייס כראמה) בבקשה בטענת "פרעתי" מיום 23/4/2013, שניתנה בתיק הוצל"פ מספר 03-24724-05-1 (להלן :"תיק ההוצל"פ").

רקע כללי וטענות הצדדים

תיק ההוצל"פ נפתח על ידי הזוכה לביצוע פסק דין מיום 30/1/2003, שנתן תוקף להסדר פשרה שנחתם בין הצדדים.

בהסדר הפשרה נקבע, בין היתר, כי המערערים ישלמו לזוכה סכומים כספיים (סעיף 1 לפשרה); המערערים יפנו את המקרקעין המפורטים בהסדר הפשרה (סעיף 2 להסדר), וכי המערערים יסדירו את כל החובות בגין צריכת המים (סעיף 3 להסדר).

כן נקבע בהסדר הפשרה כי, במקרה של הפרת התחייבות המערערים על פי הסדר הפשרה, הם יחויבו לשלם לזוכה סכומים כספיים כמפורט בסעיף 4 להסדר הפשרה.

עוד נקבע בהסדר הפשרה:

"5.התובעת תהא רשאית להגיש לבית המשפט פסיקתא בגין חובם של הנתבעים במועד ההפרה בתוספת הסכומים לעיל, ולנקוט בכל הליך שתמצא לנכון למימוש פסק הדין, על פי שיקול דעתה המוחלט.

איחור של 7 ימים בביצוע תשלום כלשהו לא יחשב הפרה של תנאי הסכם זה. כל איחור מעל 7 ימים, בביצוע תשלום כלשהו מהתשלומים לפי הסכם זה, יחשב כהפרה יסודית של ההסכם והתובעת תהא רשאית לפעול כאמור בסעיף 5 לפי שיקול דעתה המוחלט.

הנתבעים מאשרים בחתימתם על הסכם זה, כי הם הביאו בחשבון את המועדים והסכומים הנקובים בו, כי לא תוגש על-ידם בעתיד כל בקשה להארכת המועדים מכל סיבה שהיא, וכי הסכומים שנקבעו במקרה של הפרה הינם סבירים והם מוותרים מראש על כל טענה בדבר הקטנת הפיצוי וכיוצא באלה."

לגרסת המשיבה, המערערים לא עמדו בהתחייבויות שנקבעו בהסדר הפשרה, ולכן היא פתחה תיק בלשכת ההוצאה לפועל, לגביית הסכומים שנקבעו בגין הפרת ההסכם, כמפורט לעיל.

בעקבות פתיחת תיק ההוצל"פ, הגישו המערערים בקשה בטענת "פרעתי" שעיקרה, שפסק הדין אינו ניתן לביצוע משום שלא נקבע על ידי בית המשפט שהם הפרו את הסדר הפשרה.

בעקבות כך ניתנה החלטת רשם ההוצאה לפועל (כתוארו אז) מרדכי כדורי מיום 18/6/2006, שבה נקבע:

"אני נעתר לבקשת חייבים לעיכוב הליכים, בשלב זה ומבלי שיהיה בכך כדי לחייב לאחר דיון בבקשה לגופה ולאחר שהמצהירים יחקרו על תצהיריהם, מן הנימוקים הבאים:

תיק זה מתנהל לביצוע פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות, אשר נתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה מפורט שנכרת בין הצדדים.

מתחשיב החוב המפורט בתגובת הזוכה עולה כי זה מורכב מפיצויים המגיעים לזוכה, לסברתה, עקב הפרת ההסכם הנ"ל ע"י החייבים.

סכום הפיצוי, בחלקו, הינו פיצוי מוסכם.

בפסיקה נקבע כי במסגרת בקשה לביצוע פסק דין לא ניתן לכלול פיצוי עליו הוסכם בין צדדים לחוזה בטרם תינתן הכרעה שיפוטית בשאלה מי הפר את חיובי פסק הדין ומי מהצדדים זכאי לפיצוי (ראו: בר"ע (ירושלים) 856/05 בן סימון נ' חוג'ה, תק-מח 2005(3), 8156, ע"א (ירושלים) 388/93 גרינפילד נ' גור, תק-מח 94(1ׂ)ׂ 165).

קל וחומר הוא כי פיצוי אשר אינו מוסכם ואינו נכלל בפסק הדין אינו ניתן להיכלל בבקשה לביצוע פסק דין.

מאחר ונראה כי סיכוי החייבים בבקשתם אינם מבוטלים, אני מורה על עיכוב ההליכים, ללא צורך בהפקדת ערובה, עד למתן החלטה בבקשה בטענת פרעתי." (ההדגשה שלי ע.ע.)