גנץ נ' עמאר

החלטה

כללי

1.לפני בקשה לביטול עיקולים זמניים אשר הוטלו במעמד צד אחד בהחלטה מיום 19.2.14.

2.העיקולים התבקשו וניתנו במסגרת תביעה כספית שהגיש מר מרדכי יעקב גנץ (להלן: "התובע") לפי סדר דין מקוצר, ביום 26.11.13, כנגד מר יהודה עמאר (להלן: "הנתבע"), על סך של 33,037,200 ₪.

3.במסגרת כתב התביעה נטען, כי ביום 10.4.13 נחתם בין הצדדים הסכם הלוואה אשר במסגרתו הוצהר כי החוב הכספי "אותו לווה הנתבע מן התובע" הוא 19,317,000 ₪ ו- 3,900,000$ בערכם בשקלים (להלן יחדיו: "סכום ההלוואה") והנתבע התחייב להשיב לתובע את סכום ההלוואה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד ליום 30.10.13.

התובע ממשיך וטוען כי הנתבע לא השיב לו את סכום ההלוואה עד למועד הגשת התביעה (26.11.13) והוא מצרף לכתב התביעה חילופי מכתבים בין הצדדים מהתאריכים 31.10.13 ו- 6.11.13.

התובע מבסס את סכום התביעה על סכום ההלוואה לפי שער של 3.518 ₪ לדולר ודורש כי הסכום יושב/ישולם לאלתר וזאת בתוספת ריבית של 12% לשנה כאמור בסע' 3.5 להסכם הנזכר (וזאת מיום 1.11.13 ועד לתשלום בפועל).

4.ביום 19.1.14 הוגשה בקשה למתן רשות להתגונן (להלן גם: "בר"ל") (וזו קבועה לדיון).

5.ביום 16.2.14 הוגשה בקשת התובע למתן עיקול זמני (במעמד צד אחד).

6.בהחלטה מיום 17.2.14 נקבע (פרט לאישור להחלפת תצהיר ולהוראות בענין עריכת מסמכים) כי על המבקש (התובע) להגיש "השלמה תמציתית אשר תרכז את הטיעון בסוגיית ההכבדה לרבות הטענות לגבי הברחות נכסים (עם הכללת כל הנתונים הקונקרטיים בגופה של ההשלמה וצירוף המסמכים הנקודתיים, אף אלה שצורפו לבקשה המלאה) ולגבי יכולותיו הכלכליות של המשיב (שאף הן נבחנות למול היקף התביעה)".

7.ביום 19.2.14 הוגש מסמך משלים בסוגיית ההכבדה ובאותו יום ניתן צו עיקול עד לגובה התביעה על זכויות ונכסי הנתבע כמפורט בבקשה (וזאת תוך אזכור הבקשה, התובענה והמסמך המשלים). זכויות ונכסים אלה כללו כספים, חשבונות בנק, זכויות וניירות ערך בבנקים, זכויות בנכס מקרקעין בשדרות ירושלים 43 בבני ברק, זכויות בנכס מקרקעין ברחוב יונה 14 ברמת גן, רכב מסוג אאודי (שנת יצור 2009) ומניות ואחזקות בשמונה חברות הרשומות ברשם החברות (מגדל עמירים בע"מ; מרום א.ר.י.ה יזום והשקעות בע"מ; ר.ג. שופינג בע"מ; ב"ב שופינג בע"מ; ב.ס.ד.ש.ע השקעות בע"מ; נאות ברמן בע"מ; עמירים גרופ יזום והשקעות בע"מ; קנית בני ברק בע"מ).

8.ביום 27.2.14 הוגשו מאת הנתבע שתי בקשות הנוגעות לביטול העיקולים.

בבקשה אחת (מס' 6 בתיק הממוחשב) עותר הנתבע להורות כי צו העיקול פקע, שכן בנגוד לאמור בצו העיקול ובניגוד לתקנה 367(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי" או "התקנות"), התובע לא המציא בתוך 3 ימים את כל המסמכים הרלוונטיים אלא 'הסתיר' מעיני הנתבע את המסמך הנוסף שהוגש ביום 19.2.14 ואשר נזכר במסגרת צו העיקול.

הבקשה השנייה שהוגשה מאת הנתבע (מס' 7 בתיק הממוחשב) היא בקשה "כללית" לביטול צו העיקול (המוכתרת בכותרת: "בקשה לביטול עיקולים זמניים ולקיום דיון בהול בבקשה חסרת תום לב באופן קיצוני במקומותינו").

9.בענין בקשה 6 יש לומר בקצרה כי צודק הנתבע שהיה על התובע להמציא לו את מכלול החומר הקשור בבקשה, לרבות המסמך הנוסף שנזכר בצו העיקול (וכן את החלטת 17.2.14), ולא היה מקום לפרשנות מצמצמת של הביטוי "העתק הבקשה על נספחיה" (שצוין בצו העיקול בהקשר המצאה כתנאי לתוקפו של הצו) ולנסיון אבחנה בין אזכור המסמך הנוסף ברישא צו העיקול לבין אי אזכורו המפורש לאחר מכן. ברי כי כל החומר שעמד בפני בית המשפט עת ניתן צו העיקול צריך לבוא בפני הצד שכנגד כאשר קיום הבקשה והצו מובא לידיעתו.

עם זאת, לא מצאתי כי אי המצאת המסמך הנוסף מובילה למסקנה של פקיעת צו העיקול (הגם שטענת הנתבע בענין זה נסמכת על לשון הצו הקונקרטי ולא על תקנה 370(ב) ומשכך טעוני התובע בסוגייה אינם מענה ישיר לכך) וזאת מבלי לדון בטענות הצדדים לגופו של ענין, בפרט כאשר המסמך הנוסף הומצא יום לאחר מכן וכאשר התקיים דיון במעמד הצדדים. התנהלות התובע בענין ההמצאה האמורה יכולה להלקח בחשבון בשאלת תום הלב ובכלל.

10.הבקשה בה יש לדון הינה, אפוא, הבקשה לביטול העיקולים, מס' 7 בתיק הממוחשב (להלן: "בקשת הביטול").

במסגרת בקשת הביטול נטען, בין השאר, כי הבקשה שהוגשה על ידי התובע למתן העיקול היא בקשה חסרת תום לב, מופרכת ונעדרת כל יסוד עובדתי או משפטי. נטען, כי התובע לוקה בחוסר נקיון כפיים חמור, כי הבקשה הוגשה בפזיזות, ללא הצדקה אמיתית, בשיהוי כבד, ומתוך כוונה ברורה להסתיר מבית המשפט את העובדות הרלוונטיות ואת התמונה המלאה. לשיטת הנתבע, אין הבקשה כוללת ולו בדל ראייה ממשית כי בכוונת הנתבע להתנער מפרעון החוב או כי הוא ניסה או מנסה להבריח את נכסיו, ומשכך אין כל מקום לעיקול.

11.ההפניות להלן הינן הפניות לפרוטוקול הדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 6.3.14, אלא אם יצויין או ישתמע אחרת. יצויין, כי לאחר הדיון שנערך במעמד הצדדים (ובו נחקרו הן התובע והן הנתבע) הגישו הצדדים סיכומי טענות (ארוכים ומפורטים) בכתב.

עיקול זמני - כללי