פסק דין
עניינה של תביעה זו נזק שנגרם כתוצאה משבירתו של מקלחון זכוכית. מקלחון זכוכית זה המיוצר ע"י הנתבעת מס' 2, חברת מיטרני, הידועה גם בשמה לינאה מקלחונים, נרכש ע"י התובעת אצל הנתבעת מס' 1, ביום 17.12.08.
לטענת התובעת, היא הבהירה הבהר היטב, כי חשוב לה מאוד כי המקלחון אותו תרכוש יהיה מקלחון בטיחותי ובלתי שביר, שכן תעשה בו שימוש אף אחותה הנכה, חולת הסכרת, שאל לה להפצע בדרך כלשהי.
ב-4.2.09 הותקן בדירתה המקלחון, ע"י נציג חברת מיטרני. ביום 12.5.09 בעת שהתובעת סיימה להתקלח, התנפצה לחלוטין דלת הזכוכית של המקלחון ורסיסי הזכוכית פגעו ברגלה ובחלקים נוספים בגופה. לתמיכה בתביעתה הגישה התובעת תמונות המתעדות את שארע למקלחון ואת אופן התנפצותה של הזכוכית.
התובעת התקשרה אל חברת מיטרני וביקשה כי ישלח לבית הנציג, על-מנת לפרק את המקלחון השבור, שכן שברי הזכוכית מהווים סכנה.
לאחר מס' ימים התקשרה שוב לצורך אותה מטרה וביקשה כי המקלחון יוחלף במקלחון העשוי מפלסטיק, או לחלופין שיוחזר כספה.
נציג החברה אכן הגיע ואף לקח דוגמאות משברי הזכוכית, כדי לבדוק האם נוצר פגם מהותי בתהליך יצור המקלחון.
מס' ימים לאחר מכן הוצע לתובעת, ע"י החברה, כי היא תממן מחצית מעלות התקנת דלת זכוכית חדשה.
הצעה זו לא נשאה חן בעיני התובעת והיא פנתה אף אל הנתבעת מס' 1 ודרשה החזר מלא של כספה עבור קניית המקלחון.
עוד מוסיפה התובעת וטוענת, כי רק לאחר הדברים האלה, הודע לה דבר שלא היה ידוע לה במועד העסקה, כי חברת מיטרני אינה מעניקה אחריות לשבר הנגרם בזכוכית ועוד טענה, כי לטעמה האירוע שהתרחש בדירתה, אינו שבר בזכוכית, אלא פגם מהותי במוצר.
הנתבעת 1 הדגישה, כי היא אינה היצרנית של המוצר והיא בגדר הסוכן המשווק בלבד, היא אף לא התקינה את המוצר ועל כן אינה נושאת באחריות לטיבו.
גם לאחר האירוע התנהלה התובעת מול חברת מיטרני ועל כן מבקשת הנתבעת 1 לפטור אותה מאחריות.
הנתבעות 2 ו-3 שהן למעשה גוף אחד טענו, כי מדובר במקלחון בעל דלת זכוכית מחוסמת וזו אינה מתנפצת מעצמה. היה ותשבר דלת כזו, הרי שהיא מתפזרת לרסיסים קטנים, שאינם יכולים לגרום לפגיעה מהותית. לטעמה של נתבעת זו נשברה הדלת שלא בשל פגם בייצור, אלא ככל הנראה משימוש לא נכון במקלחון. הובהר לתובעת, כי הגם שאירוע כזה אינו מכוסה בתעודת האחריות, מוכנה הנתבעת לספק לה דלת למקלחון במחיר עלות, אלא שהתובעת מעוניינת במוצר שאינו קיים בחברה.
שמעתי את כל הצדדים ועיינתי בכל כתבי הטענות ובנלווים להם ובכלל זה בתמונות שהוצגו והמתארות את הנזק שנגרם בדלת המקלחון. נראה, כי דלת זו התנפצה לגמרי ואם מדובר בשימוש שאינו סביר, הרי שצריך היה להפעיל עליה כח רב מאוד, על-מנת לגרום לנזק כזה.
מאחר שלא מדובר היה בהפעלה כזו של כח, אלא בשימוש רגיל וסביר במקלחון, שלכל היותר ניתן לטעון כי גוף אנושי נשען על הדלת ומעשה כזה לא אמור היה להביא להתנפצותה, הרי שהדלת לא היתה אמורה להינזק באופן כה קשה.
משכך עבר נטל השכנוע, כי לא במוצר פגום מדובר אל היצרן, אלא דהיינו הנתבעות 2 ו-3 ולא עלה בידיהן לשכנע את בית-המשפט, לאור הנסיבות שתוארו, כי אכן כך היה.
לפיכך מצאתי לקבל את התביעה.
יחד עם זאת, לא מצאתי לחייב באחריות את הנתבעת 1, שאכן כל חלקה בפרשה זו, היא מכירת המקלחון לתובעת, כאשר ייצורו של המקלחון והתקנתו נעשו ע"י הנתבעות 2 ו-3.
על כן תשלם הנתבעות 2 ו-3 לתובעת את עלות המקלחון בסך של 3,759 ש"ח, דמי התקנת המקלחון 320 ש"ח, הוצאות כוללות בסך 750 ש"ח.
נזקי פגיעות גוף לא הוכחו.