גניש נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1. על פי כתב התביעה רכש התובע פוליסת בטוח כבודה ובריאות אצל הנתבעת. ביום 14.6.09 טס עם אשתו להונג קונג. כשהגיע לשדה גילה כי מזוודה אחת נפתחה על ידי צד ג' וחסרים מוצרים רבים. התובע הודיע לרשויות המקומיות וקיבל פיצוי על אתר שווה ערך ל-170₪. בארץ ביקש התובע לקבל שפוי על פי הפוליסה. נחקר על ידי חוקר מטעם הנתבעת אשר ביקש לערער את בטחונו העצמי ולבסוף נדחתה התביעה. התובע מפרט את רשימת המוצרים אשר נגנבו.

על פי כתב ההגנה התובע לא רכש כסוי לכבודה. כך גם אשת התובע. על פי כתב ההגנה כתב התביעה אינו מצביע ולו על סעיף אחד המחייב את הנתבעת לשלם לתובע תגמולי בטוח. עוד נטען בכתב ההגנה כי לכתב התביעה לא צורפו קבלות המעידות על רכישות הפריטים. לטענת הנתבעת על פי תנאי הפוליסה על המבוטח להפנות תביעתו תחילה לחברת התעופה ורק לאחר שחברת התעופה תשלם ובמידה ולא יהא בכך כדי לכסות את כל נזקי התובע, תפצה הנתבעת את התובע, בכפוף לתנאי הפוליסה. עוד נטען בכתב ההגנה כי בחקירת התובע התגלו אי דיוקים, סתירות ותמיהות ביחס להיקף הנזק הנטען. חלק מהפריטים גם שייכים לכאורה לאשת התובע אך היא אינה תובעת.

2. בדיון העיד התובע בלבד ובפתח הדיון הודיע נציג הנתבעת כי בניגוד לנטען בכתב ההגנה התובע כן רכש כסוי לכבודה.

3. על פי סעיף 9.3 לפוליסה "כבודה שהיתה בחזקת מוביל אוירי או ימי או יבשתי או שהיתה באחריות צד שלישי, המבטח יפצה את המוטב רק מעל סכום הפצוי ששולם על ידי המוביל ו/או הצד השלישי ועד לגבול אחריותו של המבטח על פי פרק 9...".

כעולה מגרסתו של התובע אשר לא נסתרה הוא קיבל פיצוי בשדה התעופה של הונג קונג שווה ערך לכ-170 ₪. אמנם לא ברור האם קיבל את הפצוי מהמוביל או גורם אחראי בשדה התעופה ואולם משהכיר גורם כלשהוא באחריותו לנזק ושולם פצוי בגינו אזי נתקיימו תנאי סעיף 9.3 גם כפרשנות בה דוגלת התובעת. למעלה מן הצורך יצויין כי ספק בעיני האם יש לפרש את ההוראה כגרסת הנתבעת, בפרט לנוכח ההוראה המקבילה בפוליסות אחרות אשר צורפו לתיק ואשר בהן נאמר מפורשות כי חובת המבוטח לפנות תחילה לצד ג' (ר' סעיף 7.3 לפוליסות שצורפו על ידי התובע), מה שאין כן בענייננו. עוד יצויין כי במכתב בו דחתה הנתבעת את דרישת התובע לפיצוי (נספח לכתב התביעה) כלל לא נזכרת הטענה ולפיה היה על התובע תחילה לפנות לצד ג'.

4. לגופם של דברים. גירסת התובע ולפיה אכן התרחש הארוע הנטען נתמכת באישור אותו צירף לכתב התביעה ואני מקבלת את גירסתו בעניין זה.

אשר לנזק. בעניין זה מצביעה הנתבעת על סתירות הקיימות בין רשימת המיטלטלין כפי שהוגשה לחברת הביטוח מלכתחילה, והדברים אשר נאמרו לחוקר כעולה מדוח החקירה. הנתבע ציין בעדותו כי היה נרגש בעת החקירה ועל כן טעה לעתים וכי חש כי החוקר ניסה להכשיל אותו. כך גם כתב לנתבעת ימים ספורים לאחר החקירה בהביעו תלונה על דרך החקירה (ר' ת/1).

עיינתי בטופס הגשת התביעה ובדו"ח החוקר. אכן קיימים פערים מסויימים בתיאור הפריטים ושווים בין השניים ואולם אין בהם כדי להוביל למסקנה כי הפריטים נשוא רשימת המיטלטלין כפי שהוגשה לחברת הביטוח לא אבדו באירוע. את רשימת המיטלטלין "בטופס הגשת תביעה בנושא מטען" שהגיש התובע הוא מילא מייד עם חזרתו לארץ ביום 3.7.09 כעולה מהרשום עליו. דו"ח החוקר נעשה ביום 8.11.09, כארבעה חודשים מאוחר יותר. יש בכך כדי להשליך על הזכרון. על אף טענת התובע ולפיה הרישום שבדו"ח החוקר אינו משקף במדוייק את הדברים שנאמרו, טענה שכעולה ממכתב הדחייה ששלחה הנתבעת, עמדה לנגד עיניה, לא זימנה הנתבעת את החוקר לעדות. בנסיבות אלו מקבלת אני את גירסת התובע ככל הנוגע לפריטים שאבדו.

5. עם זאת, התביעה שהוגשה על ידי התובע בלבד כוללת פריטים השייכים לאשתו שאף היא רכשה פוליסת בטוח. בגין פריטים אלו אין התובע זכאי לפצוי. יש איפוא להפחית מרשימת המיטלטלין בגינם זכאי התובע לפצוי שמלות ערב שעלותן 2500 ₪, תיק ערב שעלותו 300 ₪, נעלי ספורט לאשה בשווי 520 ₪ וכן מחצית מעלות בשמים, משני זוגות נעליים ומתיק רחצה שלא ברור האם שייכים לתובע או לאשתו. עלותם הכוללת של פריטים אלו עומדת על סך 1500 ₪ ומחציתם על סך 750₪. בהפחתת סכומים אלה עומד סכום הפריטים שנותרו על סך 5569₪.

התובע לא הציג קבלות לרכישת הפריטים ואף קיימים הבדלים קלים בין שווי הפריטים כמתואר "בטופס הגשת תביעה בנושא מטען" לבין כתב התביעה. מאידך הנתבעת לא פעלה בהתאם להוראת סעיף 9ב לפוליסה הקובעת כי בהיעדר קבלות קנייה יוערך ערך הרכוש על ידי המבטח והתשלום המירבי שישולם יהא ערכו של הפריט כחדש בנכוי בלאי שלא יפחת מ-35%.

בנסיבות אלו רואה אני לנכון לערוך אומדן ולפסוק לתובע פיצוי הלוקח בחשבון את סכום הנזק הנטען ואי הדיוקים לגביו מחד ואת ההוראה האמורה מאידך, וזאת בסך 3000 ₪.

אני מחייבת איפוא את הנתבעת לשלם לתובע סך של 3000 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 200 ₪.

ניתן היום, כ"ז כסלו תשע"א, 04 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.