ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
41255-08-11
10/07/2013
|
בפני השופט:
ורד שפר
|
- נגד - |
התובע:
לילא גנים
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
|
החלטה
1.לתובעת אירע אירוע מוחי חריף ביום 04/03/05 (להלן: "האירוע המוחי"), בעת ששהתה במוסך יונדאי בנצרת עילית שהיה בבעלותה ובניהולה (להלן: "המוסך").
התובעת פנתה לנתבע וביקשה לטעון כי האירוע המוחי הופיע בעקבות מתח חריג שחוותה בעבודה במוסך ביום הופעתו, לאחר שהופיעו במשרדה ספקים שהמוסך חב להם כספים , ודרשו בתוקפנות ובאופן בוטה את המגיע להם.
לפיכך ביקשה התובעת להכיר באירוע המוחי כתאונת עבודה.
תביעה זו הוגשה רק בשלהי שנת 2010, יותר מ- 5 שנים לאחר התרחשות האירוע המוחי.
הנתבע דחה את התביעה, וזאת מהנימוק שהאירוע המוחי הופיע לאחר לחץ מתמשך בעבודה ולא בעקבות אירוע חריג כלשהו, ומכל מקום נבע מתחלואה טבעית ולא מהתרחשות כלשהי בעבודה.
מכאן התביעה שבפנינו.
2.שמענו את עדותה של התובעת, וכן את עדותו של העד מטעמה, מר דאחי עאבד (להלן: "מר דאחי"), שהיה מנהל מקצועי במוסך בעת התרחשותו של האירוע המוחי, והוא גם זה שטיפל בה כאשר התמוטטה, ולקח אותה לבית החולים.
נפתח ונאמר כי הן עדותה של התובעת והן עדותו של מר דחי היו מהימנות בעיננו, והתרשמנו שדבריהם נאמרו בכנות ולאו דווקא בשל הרצון לשפר את סיכויי קבלת התביעה של התובעת.
התובעת עומתה, בחקירתה, עם תמיהות בעלות משקל העולות לכאורה מהחומר שבתיק, ונתנה מענה לרובן המכריע, באופן שהניח את דעתנו, כפי שנפרט בהמשך.
על בסיס העדויות שהובאו בפנינו, אם כן, אנו קובעים את התשתית העובדתית שדלקמן -
א.התובעת ניהלה שנים רבות סוכנות למכירת רכבי יונדאי ומוסך לתיקון רכבים אלה, אשר הייתה בבעלות בעלה.
בשנת 2003 נפטר בעלה של התובעת, וכל מניותיה של חברה מקבילה שהייתה בבעלותו, שעסקה ברכבי מיצובישי הועברו אליה, והיא החלה לנהל את שתי החברות במקביל.
ב.בשנת 2004 הוחלט מסיבות שונות לאחד את פעילות שני המוסכים במוסך חדש שנבנה למטרה זו בנצרת עילית.
בעקבות בניית והכשרת המוסך, שעלו ממון רב, נקלעו החברות לקשיים שגברו והחמירו בהדרגה במהלך שנת 2004.
התובעת, שקיוותה לקבל עזרה במימון המעבר למוסך החדש מיבואני מיצובישי או יונדאי – לא קיבלה את העזרה המקווה, ונאלצה ללוות כספים שקרובי משפחה.
בשלהי שנת 2004 ותחילת שנת 2005 החלו הבנקים להחזיר צ'קים של החברות, והן התקשו לשלם חובותיהן לספקים.
אין ספק שבמשך תקופה זו התובעת הייתה בלחץ מתגבר ומתמשך כתוצאה מהקשיים הכלכליים האמורים.
ג.ביום 04/03/05, הופיעו במשרדי המוסך שני ספקים שהחברות היו חייבים להם כספים, ודרשו את המגיע להם לאלתר, וזאת תוך ניהול ויכוח בוטה וקולני עם התובעת.
התובעת נפגעה מאוד הן מחוסר הנכונות של הספקים להסתפק בהבטחותיה שהכספים ישולמו לבסוף, ובעיקר מהעובדה שאותו ספק שתמיד קיבל את כספו לבסוף – צעק עליה, עד כי חשה, לראשונה, מותקפת ממש, נבהלה וחשבה שהוא עומד להתנפל עליה.