גנטוס ואח' נ' עיריית סח'נין

פסק דין

1.לפניי תביעה ע"ס 27,000 ₪ לתשלום דמי שכירות עבור השימוש במבנה שבבעלות התובעים בעיר סח'נין. הצדדים הגישו תצהיריהם ולאחר מכן הסכימו כי פסק הדין יינתן על סמך החומר שבתיק.

הוגשו סיכומי טענות הצדדים בכתב, לסיכומי הנתבעת צורפו ללא רשות מסמכים, לא אתייחס למסמכים אלה או לאזכורם בסיכומים.

2.מרבית העובדות אינן שנויות במחלוקת. עיקר המחלוקת בין הצדדים היא משפטית.

התשתית העובדתית

3. בבעלות התובעים מבנה בעיר סחנין בשטח 200 מ"ר (להלן: "המבנה"). משנת 2001 הושכר המבנה לעיריה. העירייה העמידה את המבנה לשימושה של עמותה שהפעילה בו תיאטרון עירוני.

4.מתחילת שנת 2004 מצויה העירייה בתכנית הבראה. באותה שנה מונה לעיריה חשב מלווה מטעם משרד הפנים. בשנת 2007 מונה כחשב המלווה מר גודינגר, המצהיר מטעמה.

טענות התובעים

5.עד לסוף שנת 2007 שילמה העירייה את דמי השכירות במלואם. העירייה הפסיקה לשלם את דמי השכירות מיום 1.1.08, למרות זאת היא ממשיכה לעשות שימוש במבנה.

6.בין הצדדים נחתם ביום 16.9.08 הסכם שכירות לתקופה 1.1.08-31.12.08 במסגרתו השכירו התובעים לעירייה את המבנה תמורת 9 ₪ למ"ר, דהיינו 1800 ₪ לחודש. מטעם העירייה חתמו על ההסכם גזברה על פי כתב הבתעיה החותתם הנוסף הוא היועץ המשפטי שלה (סע' 6), על פי התצהיר החותם הנוסף הוא היועץ המשפטי או ראש הרשות (סע' 7 לתצהירם).

7.לקראת סוף שנת 2008, כשביקשו התובעים לערוך התחשבנות עם העירייה, נמסר להם לראשונה כי נדרשת חתימת החשב המלווה של העירייה על ההסכם וכי הוא מסרב לאשרו ולחתום עליו. הכל למרות שמשנת 2004 כאשר מונה לעירייה חשב מלווה, מעולם לא העלתה העירייה דרישה לחתימתו על ההסכם.

8.לתביעה צורפו הסכם שכירות מיום 6.9.08 בין התובעים והעירייה ביחס לשנת 2008 (נספח א'), הסכם שכירות לשנים 2001-2002 (נספח ב') והסכם שכירות לשנים 2005-2006 (נספח ג'). העירייה היא זו שהכינה את ההסכמים.

9.לסיכום טוענים התובעים כי על העירייה לשלם לתובעים עבור כל התקופה מיום 1.1.08 ואילך, עד למועד הגשת התביעה מדובר ב- 15 חודשים, דהיינו 27,000 ₪.

טענות העירייה

10.בהעדר חתימה של החשב המלווה על הסכם השכירות בין הצדדים, שנערך בניגוד לדעתו החד משמעית, נעדר ההסכם כל תוקף כלפי הנתבעת. הנתבעת מפנה להוראות סע' 203 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") הדורש כתנאי להתקשרות תקפה עם עירייה חתימת ראש העיריה והגזבר, לצד חותמת העירייה ולסע' 142ג' (א)(5) לפקודת העיריות הקובע כי התחייבות כספית מטעם העירייה לא תחייב אותה אלא אם חתם עליה גם החשב המלווה. עוד מפנה להוראות סע' 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו-1975 הקובע כי רשות מקומית לא תתקשר בחוזה בכתב אלא לאחר שקיבלה חוו"ד משפטית בכתב על העסקה.

11.התיאטרון המוזכר בהסכם שייך לעמותה ולא לעירייה ולכן מדובר בתמיכה, שאמורה להיות מאושרת על ידי ועדת התמיכות בהתאם לנוהל המחייב. ועדת התמיכות לא דנה בעניין ולא אושרה תמיכה, מה גם שהנתבעת בתור רשות מקומית הנמצאת בתכנית הבראה אינה יכולה להעניק תמיכות לגופים חיצוניים ולכן מלכתחילה לא היה מקום להתקשר בהסכם השכירות.

12.הנתבעת טוענת כי עוד לפני שנחתם הסכם השכירות הנטען פנה אחד התובעים לחשב המלווה אשר הבהיר לו כי העירייה אינה יכולה להתקשר עם התובעים בהסכם חדש. החשב המלווה הבהיר כי העירייה לא תשלם עבור המושכר ועליהם לפנות בעניין זה לעמותה ולהסדיר העניין מולה. העמדה היתה ידועה לראש העירייה ולגזבר לפני המועד המצוין בהסכם כמועד החתימה.

דיון

13.אהעירייה מבקשת להסיק מנוסחם השונה של סע' 203 לפקודה, הדן בחתימת גזבר וראש העירייה על התחייבויות של העירייה ושל 142ג(א)(5) לפקודה, הדן בחתימת חשב מלווה על התחייבויות של העירייה, כי אין להחיל את ההלכות שנפסקו ביחס לסע' 203 על סע' 142ג(א)(5). את לשונו של סע' 142ג יש לפרש כך שבהעדר חתימת חשב מלווה על התחייבות מטעם העירייה – אין לה כל תוקף (סע' 5-6 לסיכומים).

14.סע' 142 ג(א) לפקודה קובע: