גנדלמן נ' מדינת ישראל

החלטה

1.זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול החלטת קצין המשטרה להשבתה מנהלית של רכבו למשך 30 יום.

המבקש הינו הבעלים הרשום של הרכב האמור.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום ולפיו נהג ברכב במקום ציבורי בהיותו שיכור ובדגימה של אוויר נשוף נמצא כי ריכוז האלכוהול בריכוז אוויר של ליטר אחד, הינו 370 מיקרו גרם, העולה על המידה הקבועה בחוק ובניגוד לסעיפים 62 (3) ו-64 ב' (א) בסעיף 39 א' לפקודת התעבורה.

2.לטענת המבקש השוטרים בשטח ביצעו בדיקת מאפיינים שהיתה תקינה לחלוטין ואף קבעו כי לא ניתן לקבוע אם המבקש שיכור.

המבקש הגיש לבית המשפט מסמכים רפואיים באשר למצבם הרפואי של אחיו של המבקש ואימו. לטענת ב"כ המבקש הרכב משרת את בני המשפחה.

לפיכך, ביקש ב"כ המבקש לאור ריכוז האלכוהול שנמצא והראיות בתיק להורות על ביטול השבתת הרכב או לחילופין צמצום התקופה ולחילופי חילופין לאפשר העברת הרכב מגרר זאב לאשדוד וזאת בשל עלויות האחסנה.

עוד טען ב"כ המבקש כי מדובר בשלב של ראיות לכאורה, מדובר במבקש נורמטיבי, וכן הפנה להחלטת בית משפט השלום בירושלים בעניין "עוזרי".

3.לטענת המשיבה היה על המבקש לדעת בטרם נכנס לרכבו על מנת לנהוג בו בהיותו שיכור, את ההשלכות ובכלל זה מצבם הרפואי של בני המשפחה.

ב"כ המשיבה הפנתה לפסיקה רלוונטית ולפיה על אף החלטת בית משפט השלום בירושלים בהרכב של שלושה שופטים מיום 7.3.10 בעניין "עוזרי", ניתנו החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר הורו על הותרת ההחלטה בדבר השבתת הרכב על כנה, אף כאשר דובר בכמות אלכוהול נמוכה מזו שנמצאה אצל המבקש.

4.עוד מציינת ב"כ המשיבה כי המבקש הודה ששתה, מדובר בריכוז האלכוהול שאינו מבוטל ואין מקום להחזרת הרכב.

5.סעיף 57 ב (ג) לפקודת התעבורה קובע מפורשות: -

"בית המשפט רשאי לבטל את הוראת השימוש או לקבוע תקופה קצרה יותר מתקופת השימוש בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף (ב) המצדיקות זאת..."

אין חולק כי בעניינו לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 57 ב (ב) שכן כאמור המבקש הינו בעליו הרשום של הרכב ומי שנהג בו בעת שנתפס כאמור.

6.ב"כ המבקש מפנה כאמור להחלטה שניתנה לאחרונה בעניין "עוזרי" ולפיה מצא בית המשפט לנכון להפחית 20% מכל תוצאת בדיקה אותה מספק המכשיר, וכי על התוצאה המתקבלת להיות שווה או גבוהה מ-320 מיקרו גרם מליטר נשוף, כאשר בפועל המשמעות היא שרק תוצאה של 400 מיקרו גרם ומעלה בליטר נשוף תאפשר העמדה לדין בשכרות, ועל כן מצא בית המשפט להעמיד את רף האכיפה בבדיקת מכשיר הינשוף על 400 מיקרו גרם בליטר אוויר נשוף.

עוד טוען המבקש כי בהתאם לדוח המאפיינים שביצעו השוטרים בשטח, בדיקת המאפיינים תקינה ואף לא ניתן לקבוע אם המבקש שיכור.

7.מנגד הציגה ב"כ המשיבה לעיוני פסיקת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר ניתנה לאחר מתן פסק הדין בעניין "עוזרי" ולפיה על אף שדובר בריכוזי אלכוהול הנמוכים מ-400 מיקרו גרם, לא מצא בית המשפט לנכון להורות על ביטול פסילה מנהלית או השבתה מנהלית של הרכב.

יש לזכור כי בפסק דין בעניין "עוזרי" נקבע באופן חד משמעי כי מכשיר הינשוף באמצעותו נמדד ריכוז האלכוהול הינו מכשיר אמין.

"... וכי המכשיר מבצע מלאכתו כהלכה ובאופן מדוייק במרבית המוחלטת של המקרים. עם זאת קיימים מקרה קיצון שבגינם ראוי לקבוע למכשיר שולי סטיה רחבים מאלו הקיימים.

שוליים אלה יבטיחו כי נהג יועמד לדין רק אם בגופו תמצא רמת אלכוהול העולה על זה שקבע המחוקק במדינת ישראל." ׁ(עמוד 101 לפסק הדין).