גנאם ואח' נ' ח'לף

החלטה

הנתבע בתביעה שבפניי, עתר לסילוק התביעה כנגדו על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית, העדר עילה, התיישנות וטעמים נוספים.

אקדים ואומר בפתח דבריי כי הסעד העיקרי לו עותרים התובעים, כפי שעולה מכתבי טענותיהם, אינו מצוי בסמכותו של בית משפט זה ומשכך דינה של התביעה להימחק על הסף, כפי שיבואר להלן.

השתלשלות העניינים

התובעים התקשרו בהסכמי מכר עם חברת הנדסה אזרחית טריגוב (להלן: "החברה") בשנת 1987, לרכישת דירות במסגרת פרויקט בניה אשר תוכנן על מגרש C44 בגוש 8829 בכפר ג'ת (להלן: "הקרקע"), במסגרת פרויקט לעידוד בנייה רוויה (להלן: "הפרויקט").

הקרקע עליה התעתדה החברה לבנות את הפרויקט הייתה בבעלותו של המנוח ג'מיל וותד עדנאן (להלן: "המנוח") והחברה רכשה מהמנוח את הקרקע על פי הסכם מכר מיום 3.10.1986.

התובעים 1 ו-2, בני זוג, רכשו דירת 3 חדרים בבניין ב' 5 קומה ב' בפרויקט, ואילו התובעים 3 ו-4, בני זוג גם הם, רכשו דירת 3 חד' בבניין ב' 5 קומה ג' בפרויקט. התמורה בגין כל דירה עמדה על סך 43,000$ ארה"ב, וביום 9.6.1987 נרשמו לטובת התובעים הערות אזהרה על בעלות המנוח בלשכת רישום המקרקעין.

יצוין, כי משפחת ענבוסי (להלן: "ענבוסי") רכשה את הדירה אשר בקומה א' בבנין ב' 5 הנ"ל, תמורת 47,000$ ולטובתה נרשמה הערת אזהרה על בעלות המנוח (בפסק הדין שניתן בבית המשפט בחדרה נקבע, כי המדובר במבנה אחד ולא בשני מבנים שונים).

לימים, החברה קרסה ודירות התובעים לא נבנו.

טרם הקריסה, החברה בנתה חלק מהדירות באגפים אחרים בפרויקט, לרבות רצפת הקרקע של דירת ענבוסי בקומה א', כאשר משפחת ענבוסי השלימה בעצמה את עבודות הבניה.

כעבור שנים, נתמנה כונס נכסים – עו"ד אשרף ג'סאר (להלן: "כונס הנכסים") על זכויות החברה, אשר ביצע עסקאות מכר בגין זכויות בנייה בקרקע, ובכללן עסקת מכר עם הנתבע, אשר אושרו על ידי ראש ההוצאה לפועל.

לענייננו, ביום 17.2.08 נערך הסכם מכר לפיו מכר כונס הנכסים למר ותד שריף את זכויות הבניה מעל גג בבניין 5 א' בקרקע, בשטח של 113 מ"ר, וביום 23.5.2008 ראש ההוצאה לפועל הוציא צו מכר סופי לפי סעיף 34א' לחוק המכר, שאישר את הסכם המכר הנ"ל; ביום 11.10.09 ותד שריף מכר את זכויותיו הנ"ל לנתבע, בהתאם לייפוי כוח בלתי חוזר, תמורת סך של 81,000 ₪.

בבית משפט השלום בחדרה התנהל הליך (ת.א. 23628-10-10) בין הנתבע כאן – ח'לף לבין ענבוסי, בסופו ניתן פסק דין מיום 18.6.12, מפי כב' השופט חננאל שרעבי, בו נקבע כי ח'לף רכש לכאורה זכויות בניה מעל גג דירת ענבוסי וככל שצדדים שלישיים כלשהם לא יטענו לזכויות בניה מעל גג ענבוסי, ח'לף יהיה זכאי לבנות לפי זכויות הבניה שרכש (הכוונה לקומות ב ו- ג בתוכניות המקור של החברה). עוד נקבע בפסק הדין כי גג דירת ענבוסי משמש כגג בית משותף.

התובעים כאן לא צורפו להליך אשר התנהל בבית המשפט השלום בחדרה ולטענתם נודע להם דבר פסק הדין שניתן שם בשלהי שנת 2012 ומשכך, קביעותיו אינן מחייבות אותם.

במסגרת התביעה שהוגשה כאן, טוענים התובעים כי לנתבע אין זכויות בחלקה והוא בבחינת מסיג גבול, כאשר לטענתם, הזכות שביושר שקנו בקרקע גוברת על זכותו הלכאורית של הנתבע מכוח הסכם המכר עם כונס הנכסים, אשר לטובתו אף לא נרשמה הערת אזהרה על הקרקע.

התובעים טוענים כי כאשר נודע להם דבר פסק הדין בחדרה ביקשו מהנתבע להימנע מכל פעולה מעל גג דירת ענבוסי מכוח היותם בעלי זכות הקניין והבניה המקוריים, אך נענו בסירוב.

במסגרת כתב התביעה עותרים התובעים בבקשה להצהיר כי זכויות הבנייה, השימוש והחזקה בקומות ב ו- ג' בבניין 5 ב' בקרקע הנ"ל ולמעשה כי זכויות הקניין בדירות הינן קניינם הייחודי והבלעדי.

עוד מבקשים התובעים, להוציא צווי מניעה וצווי עשה קבועים כנגד הנתבע, להימנע מלהיכנס לקניין התובעים ולהימנע מביצוע עבודות בנייה על גג ענבוסי.

הנתבע טוען, כי רכש כדין את זכויות הבניה בעסקת מכר מרוכש אשר קנה ישירות את זכויות הבניה מכונס הנכסים. משכך, הנתבע טוען כי לתובעים אין עילת תביעה כנגדו ואת טענותיהם יש להפנות כנגד כונס הנכסים.

עוד טוען הנתבע כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה דנן מאחר והסעד העיקרי המבוקש הינו מתן סעד הצהרתי שעניינו במקרקעין, סעד אשר נמצא בסמכותו של בית המשפט המחוזי.