בקשה להתיר למאשימה להגיש כראיה נוספת את חוות דעתו של בוחן התנועה ,דן בירס,(להלן-בוחן התנועה), שנערכה ביום 24.11.14.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות בניגוד לסעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ביחד עם סעיפים 64 ו - 40 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.
בכתב האישום נטען כי ביום 7.10.12, סמוך לשעה 05:45, נהג הנאשם באוטובוס של חברת דן, מ.ר. 91-198-01 (להלן-האוטובוס), ברחוב הירקון בתל אביב, מכיוון דרום לצפון, ובצומת הירקון-גאולה (להלן-הצומת), נסע בניגוד לאור אדום שדלק בכיוון נסיעתו. כתוצאה מכך פגע האוטובוס בחלק האחורי שמאלי של רכב מסוג פורד מ.ר. 51-900-59, אשר נסע ברחוב גאולה ממזרח למערב בחסות אור ירוק שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו. הרכב מסוג פורד נהדף בעקבות החבטה לכיוון ימינה וקדימה ופגע במנוח, מ' ק' ז"ל, אשר עמד מאחורי רכבו שחנה ברחוב גאולה, לאחר הצומת, לכיוון מערב.
טענת ההגנה העיקרית כפי שהועלתה במועד הקראת כתב האישום הייתה כי האוטובוס נסע בצומת שעה שבכיוון נסיעתו דלק אור ירוק.
בתיק נוהל הליך הוכחות ממושך החל מיום 17.10.13, כשבוחן התנועה מסר את עדותו ביום 23.1.14.
מלכתחילה בוצע פענוח רגיל של דיסקת הטכוגרף שהותקנה באוטובוס באשר לנסיעתו עד לאירוע התאונה, אך מאוחר יותר תוקן כתב האישום, על ידי הוספת העד רב פקד אילן ידגר, קצין בוחנים ארצי, אשר ערך ביום 27.6.13, חוות דעת מומחה –פענוח דיסקת טכוגרף (ת/29), זאת באמצעות מיקרוסקופ מתקדם שמאפשר שחזור ברמת דיוק גבוהה של מסלול נסיעת האוטובוס עובר לתאונה, תוך התייחסות לזמן ולמרחק, ואף לתאוצה ותאוטה. בחוות דעתו של המומחה מטעם ההגנה, נאמר כי הפיענוח באמצעות המיקרוסקופ האמור בוצע על פי בקשת ההגנה.
מסמך נוסף המהותי לבקשה שבפניי, הוא ת/38, מכתב מיום 1.7.13, בו ציין רב פקד ידגר כי התבקש להתייחס לטענת ההגנה כי פענוח הטכוגרף בצירוף תכנית הרמזורים יאששו את טענת הנאשם לפיה נכנס לצומת באור ירוק. רב פקד ידגר השיב כי היות והרמזור בצומת הרב קוק לא היה מחובר במועד התאונה למחשב התנועה המרכזי של עיריית תל אביב ופעל באופן עצמאי, אין הוא מוצא תימוכין לטענת ההגנה.
ההגנה העבירה למאשימה את חוות דעתו של המומחה מטעמה, מר ניר קוסטיקה (להלן- מומחה ההגנה), ביום 30.3.14. בעקבות זאת, הגישה המאשימה בקשה לזמן שוב לעדות מטעמה את אינג' שמעון קסילביץ, מנהל מערכת בקרת הרמזורים בעירית תל אביב, כשנטען בבקשה כי בהיסח דעת נפלה בעדותו טעות מהותית הנוגעת לזמני המחזור של מערכות הרמזורים במסלול נסיעת האוטובוס ברחוב הירקון. על מנת שלא יונחו בפני בית המשפט נתונים שגויים סברתי כי נכון יהיה לקבל את בקשת המאשימה, בפרט כשבאותו מועד טרם הסתיימה פרשת התביעה. לשם תיקון הנתון השגוי, הוגש תע"צ נוסף (ת/39), בו הוסבר כי מדובר במערכות רמזורים שלהן מחזורי זמן שונים; בצומת הירקון-נחמיה, זמן המחזור עומד על 65 שניות, ובצומת שאחריו, הירקון – הרב קוק, על 70 שניות. לפיכך נטען כי לא קיים פער זמנים קבוע בין שתי מערכות הרמזורים האלה. חקירתו הנגדית של העד קסילביץ בעקבות הגשת התע"צ הנוסף נערכה ביום 12.5.14.
בעקבות התע"צ הנוסף (ת/39), הגישה ההגנה חוות דעת מומחה מעודכנת מטעמה, שנערכה ביום 8.9.14. בחוות דעת זו טען מומחה ההגנה כי זמן המחזור במערכות הרמזורים הוא זהה ועומד על 90 שניות. מומחה ההגנה הסתמך לתמיכת טענתו זו על ניסוי שערך ביום 1.8.14.
בנוסף, ערך מומחה ההגנה מספר ניסויים במסגרתם נסע במסלול נסיעת האוטובוס עובר לתאונה, ולפי טענתו בכל המקרים הגיע לצומת גאולה –הירקון, כאשר ברמזור דלק אור ירוק. למועדי עריכת הניסויים אתייחס בהמשך החלטתי.
עם סיום עדותו של מומחה ההגנה ביום 23.9.14, המאשימה עתרה למתן רשות להגיש ראיות נוספות בנוגע לזמני המחזור של מערכות הרמזורים, לשם הזמת עדות מומחה ההגנה. ההגנה התנגדה למתן רשות כאמור, אולם הבקשה נענתה שכן הייתה זו הפעם הראשונה בה טענה ההגנה כי היא חולקת על הנתונים שהוצגו בתעודות עובד הציבור מטעם אינג' קסילביץ באשר לזמני המחזור של מערכות הרמזורים, וטענה מאוחרת זו הועלתה על ידה בהסתמך על ניסוי שנערך זמן קצר לפני מועד עדותו של מומחה ההגנה.
בעקבות הרשות שניתנה להגשת ראיות נוספות, נדרש בוחן התנועה לבצע ניסוי מטעמו, אך בפועל הגיש חוות דעת שכוללת התייחסות לא רק לזמני המחזור של מערכות הרמזורים, אלא אף מדידות וניסויים נוספים.
