מדינת ישראל נ' מ'

א

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן אשר הוגש כנגדו ולפיו כתוצאה מאי מתן זכות קדימה במעבר חצייה גרם  ברשלנותו למותה של המנוחה  ש.ג (קטינה ילידת 30.8.2006).

הוראות החיקוק לפיהן הורשע הנאשם הן: סעיף 64 בפקודת התעבורה ותקנות 67(א) ו- 67(א1) בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (גרימת מוות ברשלנות ואי מתן זכות קדימה במעבר חצייה).

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, חצתה המנוחה כביש בעודה רצה במעבר חצייה, זאת כאשר אימה ובני משפחה נוספים עומדים על נתיב הנסיעה הראשון שעל המעבר (בסמוך לאי תנועה הנמצא במרכז הכביש) ומבקשים לקבל את זכות הקדימה לחצות את חלקו השני של הכביש במעבר החצייה.

הנאשם אשר נהג כלי רכב מסוג מונית, לא עצר רכבו כדי לאפשר למנוחה או להולכי הרגל האחרים השלמת חציית הכביש, ופגע עם חזית רכבו במנוחה שכאמור רצה במעבר החצייה שלפניו זאת כאשר ייתר בני משפחתה נותרו לעמוד.

כתוצאה מפגיעה זו במנוחה, מצאה היא זמן קצר לאחר מכן את מותה בבית החולים באילת.

הצדדים בפרשה זו הציגו בפני בית המשפט הסדר טיעון לפיו כתב האישום המקורי תוקן, הנאשם הודה ולקח אחריות מלאה ביחס לעובדות כתב האישום המתוקן, ונשלח לקבלת תסקיר של שירות המבחן למבוגרים.

הצדדים לא הגיעו לכל הסדר ביחס לענישה בפרשה זו.

מתחם הענישה -

בהתאם לתיקון 113 של חוק העונשין חלה החובה לקבוע את מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבותיה כאשר העיקרון המנחה הוא עיקרון ההלימה.

הערך המוגן שבבסיס עבירת גרימת מוות ברשלנות הינו ערך קדושת החיים. מידת הפגיעה בערך המוגן בנסיבות תיק זה הינה מירבית – גרימת מותה ברשלנות של ילדה צעירה.

כפי שיוסבר להלן, בית המשפט העליון התווה מדיניות ענישה לפיה בעבירות של גרימת מוות בנהיגה רשלנית יושתו על הנאשמים עונשי מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח,  ופסילה בת שנים,  זאת עקב הפגיעה בערך העליון של קדושת החיים, ועל מנת לתרום למלחמה בתאונות הדרכים.