אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גמול למגישי תובענה ייצוגית שנדחתה בעניין חוקיות אגרת פרוטוקול בבימ"ש העליון

גמול למגישי תובענה ייצוגית שנדחתה בעניין חוקיות אגרת פרוטוקול בבימ"ש העליון

תאריך פרסום : 23/08/2007 | גרסת הדפסה
מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
202-06
20/08/2007
בפני השופט:
י' נועם

- נגד -
התובע:
1. התנועה להגינות שלטונית
2. מרדכי אייזנברג

עו"ד עופר לרינמן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
פסק-דין משלים

הבקשה לפסיקת הוצאות

1.        בפסק-דין חלקי, מיום 6.2.07, נדחתה עתירת המבקשים לאישור הגשת תובענה ייצוגית נגד המדינה שבה עתרו להשבת תשלומי אגרות פרוטוקול בבית-המשפט העליון. התובענה נדחתה לאור הוראת סעיף 9(ב) לחוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן - החוק), לאחר שהמדינה הודיעה, כי חדלה מגביית אגרת פרוטוקול בבית-המשפט העליון. עתה נותר להכריע בבקשת המבקשים לפסוק להם גמול ושכר-טרחת עורך-דין לפי סעיף 9(ג) לחוק.    

הרקע לבקשה לפסיקת גמול ושכר-טרחה

2.        בבקשתם מיום 27.6.06 עתרו המבקשים לאישור הגשת תובענה ייצוגית נגד המדינה, שעניינה השבת תשלומי אגרות הפרוטוקול בהליכים משפטיים שנוהלו בבית-המשפט העליון, אשר על-פי הנטען נגבו שלא כדין, הואיל ובבית-המשפט לא נערך פרוטוקול בעל תוקף רשמי ומחייב המתעד את הליך הדיון. 

           עובר להגשת התובענה הייצוגית דנן, עתרו המבקשים לבית-המשפט הגבוה לצדק, בבג"ץ 5122/06, בסוגיית רישום הפרוטוקולים בבית-המשפט העליון. בעתירתם לבג"ץ הלינו המבקשים הן על דרך רישום הפרוטוקול אשר אינו משקף את מהלך הדיון, והן כנגד  גביית אגרת הפרוטוקול בבית-המשפט העליון נוכח אי-מתן השירות של רישום פרוטוקול.

3.        ביום 20.9.06 הודיעה המדינה לבית-המשפט במסגרת התובענה הייצוגית דנן, כי חדלה מגביית אגרת פרוטוקול בבית-המשפט העליון; ועל-יסוד הוראת סעיף 9(ב) לחוק - המורה כי בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגבייה והוכח כי חדלה מהגבייה במועד הקובע - ביקשה לדחות את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

           בהודעת המדינה נאמר, כי בבית-המשפט העליון נערך רישום תמציתי של הנאמר בדיון, וכי שירות זה מצדיק גביית אגרה לפי פרק ב1 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ח-1978. כן נטען, כי אמנם הפרוטוקול הנערך בבית-המשפט העליון שונה באופיו ובהיקפו מזה הנערך בערכאה הדיונית, זאת בהתאם לתכלית הרלבנטית לכל ערכאה ולצרכים השונים, ואולם שאלת היקפו ואופיו של הפרוטוקול אינה מעלה ואינה מורידה לעניין עצם תשלום האגרה. עוד ציינה המדינה בהודעתה, כי עוד לפני הגשת התובענה מונתה ועדה משותפת לבית-המשפט העליון וללשכת עורכי-הדין לבדיקת המתכונת הרצויה של עריכת רישומי פרוטוקול, זאת בהתחשב בשיקולי יעילות, בנטל התקציבי הכרוך בחלופות של דרכי עריכת הפרוטוקול, בתכליתו של הפרוטוקול בכל ערכאה, בסוגי ההליכים השונים ובשיקולים נוספים. על-רקע האמור, והואיל והוועדה טרם הגישה את המלצותיה, הודיעה המדינה לבית-המשפט במסגרת תגובתה לבקשה דנן, כי "בשלב זה, ועד שיכנס שינוי במתכונת רישום הפרוטוקול הנוכחית ומה יהיה טיבו", חדלה היא מגביית אגרת הפרוטוקול בבית המשפט העליון. נוכח ההודעה בדבר הפסקת גביית האגרה ביקשה המדינה, מכוח הוראת סעיף 9(ב) לחוק, לדחות את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, תוך שהיא מדגישה כי אין בהודעה בדבר הפסקת הגבייה משום מיצוי טענותיה בשאלת התקיימות התנאים לאישור התובענה כייצוגית או כל טענה אחרת שהייתה עומדת לה אילו הדיון בבקשה היה מתקיים לגופו.

4.        ביום 2.11.06 עתרו המבקשים למחיקת או דחיית הודעת המדינה, מן הטעם שההודעה אינה עומדת בתנאים שנקבעו בסעיף 9(ב) לחוק ואף הוגשה באיחור. ואולם, לאחר דיון מקדמי בבקשה, הודיעו המבקשים ביום 5.2.07 כי הם מקבלים את הודעת המדינה ואינם מערערים עליה, ובפרט נוכח העובדה כי סוגיית רישום הפרוטוקולים תלויה ועומדת עדיין לפתחו של בג"ץ בעתירה שהוגשה על-ידם. על-פי הסכמת הצדדים, ניתן ביום 6.2.07 פסק-דין חלקי, לפיו נדחתה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית על יסוד סעיף 9(ב) לחוק, ונקבע - לבקשת הצדדים - כי שאלת הגמול ושכר הטרחה תוכרע לאחר הגשת סיכומים בכתב והשלמת טיעונים בעל-פה. כך נעשה, ולאחר הגשת טיעונים בכתב והשלמת טיעונים בדיון שהתקיים ביום 10.4.07, הודע לצדדים כי ההחלטה תישלח להם בדואר.

5.        לאחר סיום שמיעת טיעוני הצדדים, ובטרם ניתנה ההחלטה בשאלת הגמול ושכר-הטרחה שלהם עתרו המבקשים, חלו שתי התפתחויות, שעליהן דיווחו הצדדים לבית-המשפט: האחת - במישור התחיקתי, עת פורסמו ביום 18.4.07 תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, (ק"ת תשס"ז 4679 עמ' 720), לפיהן לא נגבית עוד אגרת פרוטוקול בכל הערכאות; והשנייה - מתן החלטת ביניים בבית-המשפט העליון  במסגרת עתירת המבקשים. ביום 6.6.07 התנהל דיון בבג"ץ 5122/06, בעניין ניהול הפרוטוקולים בבית-המשפט העליון. בהודעת המדינה לקראת הדיון הנ"ל הובא לידיעתו של בג"ץ, כי לאחרונה נערכו שינויים באופן עריכת הפרוטוקולים בבית המשפט העליון, ובין היתר הוצב מסך לפני אב בית-הדין, מסך לפני המתמחה המשמש כמזכיר ההרכב, המאפשר לו לוודא כי הפרוטוקול שהוקלד משקף את מהלך הדיון, ואף תוגבר מערך הקלדנים בבית-המשפט. בתום הדיון שהתקיים החליט בית-המשפט העליון, בהסכמת הצדדים, על מחיקתן מהעתירה של טענות העותר "בעניין אגרת הפרוטוקול לאור תקנות חדשות שהותקנו, והכל תוך שמירת זכותו לטעון לעניין זה בהליכים אזרחיים" (בג"צ 5122/06, החלטה מיום 6.6.06). בית-המשפט העליון הותיר  לדיון לפניו את "שאלת מעמדם הפורמאלי של רישומי הפרוטוקול הנעשים כיום בבית-המשפט העליון", והורה למדינה להגיש בעניין זה הודעה משלימה תוך ששה חודשים.

           ביום 10.6.07 הגישו המבקשים בתיק זה הודעה בדבר צירוף ההחלטה הנ"ל של בית-המשפט העליון, שלטענתם יש לה נפקות על ההחלטה דנן בשאלת הגמול ושכר-הטרחה. ביום 17.6.07 הגישה המדינה את תגובתה להודעה, וביום 25.6.07 השיבו המבקשים לתגובת המדינה.

עיקרי טענות המבקשים

5.        בסיכומיהם בכתב-ובעל-פה בשאלת הגמול ושכר-הטרחה, טענו המבקשים כי הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הביאה להפסקת גביית אגרת הפרוטוקול, שנגבתה לשיטתם שלא כחוק. משכך, גורסים הם, כי מן הראוי לחייב את המדינה לשלם להם גמול בשיעור ניכר, שאם לא כן תהא הגבייה האסורה משתלמת, זאת נוכח העובדה שסעיף 9(ב) לחוק מאפשר למדינה להפסיק את הגבייה מבלי להשיב את כספי האגרה שנגבו. בעניין שיעורו של הגמול הראוי, מפנים המבקשים בטיעוניהם לסעיף 22 לחוק, המונה את השיקולים המנחים בקביעת גמול בתובענה ייצוגית, כמו - הטרחה שהייתה לתובע המייצג, הסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה, התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה ומידת החשיבות הציבורית של התובענה.

           באשר לטרחה שבהכנת הבקשה והתובענה, טענו המבקשים כי השקיעו שעות רבות בלימוד החוק ובמחקר, עוד בטרם שכרו שירותים משפטיים, וכי הטיפול בנושא החל בשנת 2005, וכלל, בין-השאר, פנייה למנהל בתי-המשפט, לשרת המשפטים ולנשיא בית-המשפט העליון. עוד נטען, כי יש להביא בחשבון את העובדה שמדובר בחוק חדש שנדרש זמן ללמדו, וכי העובדה שבעקבות הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הודיעה המדינה כי חדלה מגביית האגרה, מצביעה על-כך שהתובענה הייתה ממוקדת והוכנה כראוי.

           בעניין הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת הבקשה, מדגישים המבקשים כי מדובר בסיכון של ממש לחיובם בהוצאות משפט ניכרות. הם טוענים, כי בנוסף לסכומים שהשקיעו בהכנת העתירה, היו עלולים לשאת בהוצאות ניכרות אם הייתה נדחית לגופה הבקשה או התובענה. בהקשר זה טענו, כי יחס קבלתן של תביעות ייצוגיות עומד על אחד לעשר, ומכאן הסיכון הרב שנטלו על עצמם, ובפרט כשפעילות העמותה ממומנת מכספים שמקורם בגופים פרטיים.

           בכל הנוגע לשיקול בדבר התועלת שבתובענה, טענו המבקשים כי עצם הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הביאה לחסכון כספי ניכר לציבור המתדיינים, בשיעור של כ-1,300,000 ש"ח לכל שנה, זאת על-פי הערכה של כ-10,000 תיקים לשנה הנידונים בבית-המשפט העליון. כן טענו הם, כי המדינה עצמה אף חסכה כספים, משלא נדרשה להשיב את סכומי הגבייה, שהסתכמו בשנתיים האחרונות על-פי תחשיבי המבקשים בסכום של כ-2,600,000 ש"ח. לטעמם, בפסיקת הגמול ושכר הטרחה יש ליתן משקל רב לעקרון "התמרוץ", לפיו יש לעודד תובעים ייצוגיים על-ידי פסיקת שכר טרחה אף מעבר להיקף העבודה בפועל. לפיכך, עותרים המבקשים לפסיקת גמול בסך 180,000 ש"ח ושכר טרחת עורך-דין בסכום של 180,000 ש"ח; זאת בהסתמכם, בין-השאר, על אמות המידה שנקבעו בהחלטה בתיק בש"א (ת"א) 19983/06 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל מנהל המכס ומס בולים (החלטה מיום 6.2.07 שטרם פורסמה).

           במהלך הדיון בשאלת הגמול וההוצאות, טענו המבקשים כי העובדה שתלויה ועומדת לפתחו של בג"ץ העתירה שהגישו הן בעניין אופי והיקף רישום הפרוטוקול בבית-המשפט העליון, והן כנגד גביית אגרת הפרוטוקול, אינה מונעת מבית-משפט זה להכריע בשאלת חוקיות גביית האגרה עוד בטרם אמר בג"ץ את דברו. לאחר תום השלמת הסיכומים, ובעקבות ההתפתחויות המאוחרות בהליכים המתנהלים בבג"ץ, שלחו כאמור המבקשים לבית-המשפט את החלטת הביניים של בג"ץ מיום 6.6.07, לה צירפו הודעה, לפיה מתן ההחלטה הסיר את הספק שהועלה לעניין ההקבלה שבין ההליכים בבג"ץ לבין ההליכים בתובענה הייצוגית, שכן, כלשונם, "נושא אגרות הפרוטוקול נידון, אפוא, בלעדית על-ידי בית-משפט נכבד זה, במסגרת התובענה היצוגית". כן טענו המבקשים, בתשובתם לתגובת המדינה בעקבות החלטת בג"ץ ושינוי התקנות, כי התקנות החדשות ביטלו את אגרת הפרוטוקול כאגרה נפרדת, אך זו נבלעה למעשה באגרה הכללית, פרט לאגרה בבית-המשפט העליון, ואת זאת ביקשו להסיק הן משיעורי האגרות, וכן מפרוטוקול הדיון של ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, מיום 21.1.07, בדיון בעניין אישור התקנות.

עיקרי טענות המדינה

6.        בסיכומיה בכתב והן בסיכומים המשלימים בעל-פה - עוד בטרם חלו ההתפתחויות הנוספות של שינוי התקנות ומתן החלטת הביניים על-ידי בג"ץ - טענה המדינה כי על אף שהופסקה גביית אגרת הפרוטוקול, הרי שלא היה כל פגם בגביית האגרה, וזו נגבתה בדין. המדינה ציינה, כי עוד בטרם הגשת העתירות לבג"ץ והתובענה הייצוגית דנן, הוקמה ועדה משותפת לבית-המשפט העליון, משרד המשפטים ולשכת עורכי-הדין, לדיון בשאלת ניהול הפרוטוקול בבית-המשפט העליון, שעדיין לא הגישה המלצותיה, וכי בנושא רישום הפרוטוקול תלויה ועומדת העתירה שהגישו המבקשים לבג"ץ, אשר טרם הוכרעה.

           עוד גורסת המדינה, כי הסכומים הנתבעים על-ידי המבקשים כשכר-טרחה וכגמול למגישי התובענה הנם מופרזים ובלתי מבוססים. לטענתה, לפני בית-המשפט לא הוצג פירוט שעות העבודה שהושקעו בהכנת התובענה ובניהולה, מלבד טענה כללית לפיה הושקעו שעות רבות. המדינה סוברת, כי שכר טרחה בסך 180,000 ש"ח, כפי שנדרש, הנו מופרז, שכן הוא תואם למאות שעות עבודה, בעוד שהבקשה דנן לאישור תובענה ייצוגית הייתה ממוקדת ולא מורכבת - לא בהיבט העובדתי ולא במישור המשפטי, ובפרט כאשר ההליך הגיע לסיומו באופן מהיר בעקבות הפסקת גביית האגרה. באשר לסיכון שנטלו על עצמם המבקשים בהגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, מטעימה המדינה כי אין מדובר בסיכון כה רב כפי שנטען. לגרסתה, ממקרים דומים של תובענות ייצוגיות שנדונו בפסיקה ושנדחו, עולה כי ההוצאות שמוטלות על התובעים אינן כה גבוהות כנטען, והדוגמא שהובאה על-ידי המבקשים בעניין אכדיה (לעיל) לא רלבנטית לענייננו, שכן שם נדון הליך שנוהל במלואו, ואף היקף הגבייה היה ניכר יותר. באשר ל"יחס ההצלחה" הנטען על-ידי התובעים, של 9:1, גורסת המדינה כי הוא כולל תובענות ייצוגיות רבות שהן מופרכות מיסודן וחסרות תום-לב, וכי מכל מקום, יחס זה אינו אמור לבטא את גובה ההוצאות המוטלות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ